תושב קבע

תּוֹשָׁב קֶבַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תושב קבע
הגייה*	toshav keva
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צרוף
נטיות	נ׳ תּוֹשֶׁבֶת קֶבַע, ר׳ תּוֹשָׁבֵי קֶבַע

1. אדם בעל זכות להתגורר במדינה מסוימת באופן קבוע, ואשר מממש זכות זו.

   • משה, אשר נולד בישראל, הוא תושב קבע במדינה.

2. בהשאלה: כינוי למישהו ששוהה זמן ארוך במקום מסוים.

   • ”אותו זמן היתה כבר תושב־קבע בבית הסוהר – עברו חודשים רבים מיום מאסרה.“ (שבט הנועזים: קורות מניה וישראל שוחט וחבריהם ב"השומר", מאת שלמה שבא, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

• שאילה משפות אירופה.

נרדפות

• תושב קבוע

ניגודים

• תושב זמני
• גר

תרגום

• אנגלית: permanent resident‏‏‏‏
• ערבית: المُقيم الدائم‏‏‏‏
• רוסית: вид на жительство‏‏‏‏

ראו גם

• אזרח
• תושב
• קבע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תושב קבע