עָנַשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ע־נ־שׁ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נתן גמול רע בתמורה למעשה רע
    • גַּם עָנֹשׁ לַצַּדִיק לֹא טוֹב
    • וענשו אותו מאה כסף

גזרון

עריכה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה

עֹנֶשׁ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עונש
הגייה* onesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־נ־שׁ
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ עֳנָשִׁים; עֹנֶשׁ־, ר׳ עָנְשֵׁי־; כ׳ עָנְשִׁי
  1. גמול שלילי על חטא או על עברה.
    • "אמר ליה למידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור" (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה, דף לב, טור ב)
    • "שמשון בעיניו מרד... אף הוא בעיניו לקה... רבי אומר תחלת קלקלתו בעזה היתה אף עונשו לא היתה אלא בעזה" (תוספתא, מסכת סוטה, פרק ג, הלכה טו)
    • "גְּדָל חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף" (משלי יט, יט)
  2. בהשאלה: דבר כפוי ולא נעים שקשה לסבול.
    • "איזו עונש זה לעמוד בפקק התנועה הזה!"

גזרון

עריכה
  • הצירוף המקראי ”יֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙“ (עמוס ב, פסוק ח) מילולית בהוראת 'יינו של המוענש', לפיכך 'יין-ענושים' הוא יין שחולט מן החייב כקנס על חוב.
  • במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'מַעַנַשׁ' ma-a-naš, בהוראת 'צרה' [1] .

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ענישה


השורש ענש

השורש ע־נ־ש הוא שורש מגזרת השלמים.

(פ"ג)

נטיות הפעלים

עריכה
ע־נ־ש עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָנַשׁ עוֹנֵשׁ יַעֲנֹשׁ עֲנֹשׁ לַעֲנֹשׁ
נִפְעַל נֶעֱנַשׁ נֶעֱנָשׁ יֵעָנֵשׁ הֵעָנֵשׁ לְהֵעָנֵשׁ
הִפְעִיל הֶעֱנִישׁ מַעֲנִישׁ יַעֲנִישׁ הַעֲנֵשׁ לְהַעֲנִישׁ
הֻפְעַל הָעֳנַשׁ מָעֳנַשׁ יָעֳנַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  1. 6‒23: 68 EA