חנינה
חֲנִינָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חנינה |
הגייה* | khanina |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ח־נ־ן |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ חֲנִינוֹת; חֲנִינַת־, ר׳ חֲנִינוֹת־ |
- [ארכאי] התחשבות בסבלו של האחר.
- ”זקנו הקצר והרך, קולו הרפה והרצוץ, לחייו הצנומות והמקומטות, קפוטתו הקלה, המגיעה עד עקביו – כל זה מעורר מעין רגש חנינה חריף ונוקב“ (הנדיל, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- ”שערי רחמים ננעלו, רגשי חנינה נדעכו, אין רחמים בלב הרבי, אשר כבר למד לגזור בשר אדם לגזרים זה ימים על שנה“ (שושנה, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: צמצום עונש, לעתים עד כדי ביטולו לחלוטין.
- נשיא המדינה העניק חנינה לאסיר.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”וְהֵטַלְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם וַעֲבַדְתֶּם-שָׁם אֶת-אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה אֲשֶׁר לֹא-אֶתֵּן לָכֶם חֲנִינָה“ (ירמיהו טז, פסוק יג).
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: pardon
- רוסית: помилование
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חנינה |