רחמים
רַחֲמִים
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רחמים |
| הגייה* | rakhamim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר רבוי |
| שורש | ר־ח־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | רַחֲמֵי־; רַחֲמָיו |
- תחושת הזדהות המתעוררת עקב התבוננות בסבל הזולת.
- ”וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם“ (מלכים א׳ ח, פסוק ג)
- ”אֶפְּלָה נָּא בְיַד יהוה כִּי רַבִּים רַחֲמָיו מְאֹד וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּל“ (דברי הימים א׳ כא, פסוק יג)
- ביום כיפור ובימים הנוראים מבקשים בני העם היהודי מה' שינהג כלפיהם במידת הרחמים. הדבר מתבטא בתפילת "אבינו מלכנו", שבה נאמר: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ".
- אחת מהמידות אשר ישו הנוצרי דרש ממאמיניו היא מידת הרחמים.
- שם פרטי לזכר.
- ”יָא, יְרֹחַם וְרַחֲמִים, / בָּרוּךְ הַשֵּׁם, תְּאוֹמִים, / וְהַתִּינוֹק שָׁלוֹם / הַצּוֹחֵק בַּחֲלוֹם, / וַאֲנִי אֲחוֹתוֹ מִרְיָם, / וְהַחֲמוֹר הַקָּטָן בִּלְעָם.“ (מִרְיָם בַּת נִסִּים, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
