מוסר
לערך העוסק במוּסָר, צורת בינוני פעול; ראו הֵסִיר או הוּסָר.
יש להוסיף לדף זה את הערכים: (דג) מוּסָר (דג), מוֹסֵר.
מוּסָר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מוסר |
| הגייה* | musar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ס־ר |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | |
- לשון המקרא כאב בלתי נסבל.
- ”כָּל-מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ.“ (ירמיהו לד, פסוק יד)
- ”וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי.“ (יחזקאל ה, פסוק טו)
- ”אַל-תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר כִּי-תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת.“ (משלי כג, פסוק יג)
- בהשאלה מן (1): תחושה פנימית המאפשרת להבחין בין טוב לרע; דחף להתנהגות טובה.
- ”לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים“ (משלי א, פסוק ג)
- המוסר אינו פועל יוצא של חשיבה אינטלקטואלית ישירה, אלא בדרך כלל נובע מאינדוקטרינציה מאת נושאי המסורת בעת חינוכו של הילד.
- הפילוסופים המודרנים טוענים כי המוסר, בדומה לאמת, אינו נצחי ובעל אינטרפרטציה יחידה, כי אם משתנה עם הזמן ועם הנסיבות.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מוסר |