מַצְפּוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מצפון
הגייה* matspun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־פ־ן, שלמים
דרך תצורה משקל מַקְטוּל
נטיות ר׳ מַצְפּוּנִים
  1. לשון המקרא, רק ברבים דברים שמוצפנים, שהוחבאו במיסתור, אוצרות חבויים.
  2. בהשאלה מ(1), רק ברבים סודות, מה שאדם מסתיר.
    • הזהר פן תגלה מצפוניך לאיש תככים
  3. התחושה מהו הדבר הנכון לעשותו והדחף לעשות את הנכון והצודק. (הערה: בבנית משפט מתיחסים אל המצפון כאילו היה אבר בגוף).
    • מצפונו של פינוקיו אמר לו ללכת לבית הספר, אך הוא פנה לקרקס.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא ובצורת רבים, נגזרה מצפן-הסתיר כמו צָפוּן.

תרגום

עריכה