| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
צפון
|
| הגייה* |
tsafon
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־פ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוֹל
|
| נטיות |
צְפוֹן־
|
- אחד מארבעת כיווני רוחות השמים.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ“ (ירמיהו א, פסוק יד)
- ”וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן“ (יחזקאל מז, פסוק יז)
- (פיזיקה) אחד מקטבי המגנט.
- צפון כמו #צָפוּן נגזרו מצָפַן הסיר הצפוֹן ברוב ישוב בני האדם בכדור הארץ הוא הצפוּן מאור השמש.
- באכדית ṣapūnu
- צפון התקדש על ידי הכנענים ומקדש אלילם קרוי על שם פסגות "הר צפון" הקרוי בערבית: ג'בל אל־אקרע שלחופי הים התיכון על גבול סוריה־טורקיה, מעין הר אולימפוס כנעני ומקום משכנם של האלים"[1] מכונה במקרא ”הר ההר“ (במדבר לד, פסוק ז-ח). האלהת הצפון מרומזת במקום נוסף במקרא ”צפון וימין אתה בראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו“ (תהלים פט, פסוק יג) מכאן עולה, שצפון וימין הם, כנראה, גם שמות של הרים [2].
מילים נרדפותעריכה
- סבון, בורית (קשר אטימולוגי דרך תלמ' בבלי, בבא קמא צג:ב)
צירופים נוספיםעריכה
- צָפוֹן אֲמִתִּי (צָפוֹן גֵּיאוֹגְרָפִי): בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.
- צִפּוּן-הַמַּפָּה: בטופוגרפיה - הנחת מפה באופן שקוויה יהיו מקבילים לקווים המתאימים להם בשטח. ציפון מפה נעשה בדרך כלל על ידי הקבלת קווי האורך של המפה לכיוון הצפון בעזרת מצפן.
- צְפוֹן-הַמַּצְפֵּן: בטופוגרפיה - הכיוון שהמחוג המגנטי של המצפן מורה אליו.
- צִפּוּן-הַמַּצְפֵּן: הנחת מצפן באופן שהקו צפון-דרום שלו יופנה בכיוון המחוג המגנטי. במצפני שבהם צמוד המגנט ללוח השנתות (כגון: מצפן מנסרתי), נעשה הציפון מאליו.
- צְפוֹן-הָרֶשֶׁת: בטופוגרפיה - כיוון הצפון, שמראים קווי-רשת הקואורדינטות של המפה.
- צָפוֹן מָגְנֵטִי: בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב המגנטי הצפוני, הנמצא בקרבת הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.
המונחים לעיל על פי "מילון מונחים צבאיים", הוצאת צה"ל אג"ם מה"ד, 1980
- המילה צָפוֹן מופיעה בחז"ל בחילוף עיצורים כתעתיק שונה למילה סַבּוֹן אך אין שום קשר אטימולוגי.
| ניתוח דקדוקי
|
|---|
| כתיב מלא |
צפון
|
| הגייה* |
tsafun
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־פ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
ר׳ צְפוּנִים; נ׳ צְפוּנָה, נ"ר צְפוּנוֹת
|
- חבוי, נסתר, מוסווה.
- סודו צפון בליבו.
- ”צָרוּר עֲוֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ“ (הושע יג, פסוק יב)
- ”וצפון לצדיק“ (משלי יג, פסוק כב)
- ”עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ“ (תהלים פג, פסוק ד)
- המידע הרגיש צפון במוחו של האלוף.
- אחד מחמישה עשר סימני סדר הפסח.
- במהלך קריאת ההגדה, צפון קורא לאכילת האפיקומן.
מילים נרדפותעריכה
- אליל מצרי.
- ”וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל“ (במדבר לג, פסוק ז)
- שם פרטי לזכר.
- ”בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי“ (במדבר כו, פסוק טו)
הערות שולייםעריכה
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition" - Brill Academic Publishers" ;2003,עמ' 988 : "ẓr"
