לערך העוסק בצַפּוֹן, מילה תלמודית; ראו סבון.

צָפוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צפון
הגייה* tsafon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־פ־ן
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות צְפוֹן־
  1. אחד מארבעת כיווני רוחות השמים.
    • ”וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל-ישְׁבֵי הָאָרֶץ“ (ירמיהו א, פסוק יד)
    • ”וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן (יחזקאל מז, פסוק יז)
  2. (פיזיקה) אחד מקטבי המגנט.

גיזרון

עריכה
  • צפון כמו #צָפוּן נגזרו מצָפַן הסיר הצפוֹן ברוב ישוב בני האדם בכדור הארץ הוא הצפוּן מאור השמש.
  • באכדית ṣapūnu
  • צפון התקדש על ידי הכנענים ומקדש אלילם קרוי על שם פסגות "הר צפון" הקרוי בערבית: ג'בל אל־אקרע שלחופי הים התיכון על גבול סוריה־טורקיה, מעין הר אולימפוס כנעני ומקום משכנם של האלים"[1] מכונה במקרא ”הר ההר“ (במדבר לד, פסוק ז-ח). האלהת הצפון מרומזת במקום נוסף במקרא צפון וימין אתה בראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו“ (תהלים פט, פסוק יג) מכאן עולה, שצפון וימין הם, כנראה, גם שמות של הרים [2].

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: nord‏‏‏‏
  • אנגלית: north‏‏‏‏
  • ארמית: אסתן
  • גרמנית: Nord‏‏‏‏
  • יוונית: βοριάς‏‏‏‏ (תעתיק: voriás)
ᾰ̓́ρκτος‏‏‏‏ (תעתיק: árktos)
  • לטינית: boreas‏‏‏‏
  • ספרדית: norte‏‏‏‏
  • ערבית: شمال‏‏‏‏ (תעתיק: שַׁמָאל)
  • פורטוגלית: norte‏‏‏‏
  • צרפתית: nord‏‏‏‏
  • רוסית: север‏‏‏‏ (תעתיק: séver)

צירופים נוספים

עריכה
  • צָפוֹן אֲמִתִּי (צָפוֹן גֵּיאוֹגְרָפִי): בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.
  • צְפוֹן-הַמַּצְפֵּן: בטופוגרפיה - הכיוון שהמחוג המגנטי של המצפן מורה אליו.
  • צִפּוּן-הַמַּצְפֵּן: הנחת מצפן באופן שהקו צפון-דרום שלו יופנה בכיוון המחוג המגנטי. במצפני שבהם צמוד המגנט ללוח השנתות (כגון: מצפן מנסרתי), נעשה הציפון מאליו.
  • צְפוֹן-הָרֶשֶׁת: בטופוגרפיה - כיוון הצפון, שמראים קווי-רשת הקואורדינטות של המפה.
  • צָפוֹן מָגְנֵטִי: בטופוגרפיה - הכיוון אל הקוטב המגנטי הצפוני, הנמצא בקרבת הקוטב הצפוני הגיאוגרפי.

המונחים לעיל על פי "מילון מונחים צבאיים", הוצאת צה"ל אג"ם מה"ד, 1980

סימוכין

עריכה
  1. ,אילון גלעד, אם מערב הוא אָחוֹר, לאן פנה מי שהביט אל היָם?, באתר "הארץ", 14 בדצמבר 2019
  2. מנשה הראל,קדמוניות נופי ארץ-ישראל : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ. כנרת, זמורה דביר בע"מ. 2005,עמוד: 25


צָפוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צפון
הגייה* tsafun
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־פ־ן
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ צְפוּנִים; נ׳ צְפוּנָה, נ"ר צְפוּנוֹת
  1. חבוי, נסתר, מוסווה.
    • סודו צפון בליבו.
    • ”צָרוּר עֲו‍ֹן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ“ (הושע יג, פסוק יב)
    • ”וצפון לצדיק“ (משלי יג, פסוק כב)
    • ”עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ (תהלים פג, פסוק ד)
    • המידע הרגיש צפון במוחו של האלוף.
  2. אחד מחמישה עשר סימני סדר הפסח.
    • במהלך קריאת ההגדה, צפון קורא לאכילת האפיקומן.

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: hidden‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

צְפוֹן

עריכה
  1. אליל מצרי.
    • ”וַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל“ (במדבר לג, פסוק ז)
  2. שם פרטי לזכר.
    • ”בְּנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם לִצְפוֹן מִשְׁפַּחַת הַצְּפוֹנִי“ (במדבר כו, פסוק טו)

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition" - Brill Academic Publishers" ;2003,עמ' 988 : "ẓr"