אליל
אֱלִילעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | elil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטִיל |
| נטיות | נ׳ (2) אֱלִילָה. ר׳ אֱלִילִים (אֶלִילוֹת) |
האליל בעל.
- לשון המקרא שם גנאי לאלהים אחרים ולפסליהם אשר מאמינים בהם ועובדים אותם[1].
- ”אַל-תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.“ (ויקרא יט, פסוק ד)
- ”הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן וְלֶאֱלִילֶיהָ כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם וְלַעֲצַבֶּיהָ.“ (ישעיהו י, פסוק יא)
- ”כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה.“ (תהלים צו, פסוק ה)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ-לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת...“ (ישעיהו ב, פסוק כ)
- [עממי] בהשאלה מן (1): מושא להערצה.
- אליל הזמר הצפרדעי יופיע בליווי כלי להקת המשרוקיות
- החברה הישראלית הפכה מקיבוצית וסולידית לרודפת בצע ושאפתנית. הכסף היה לאליל החדש
- לשון המקרא שוא ושקר; מה שאין בו אמת שאין בו תועלת.
- ”הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל-זְרוֹעוֹ וְעַל-עֵין יְמִינוֹ...“ (זכריה יא, פסוק יז)
- ”וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי-שָׁקֶר; רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.“ (איוב יג, פסוק ד)
- ”...לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם; חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם וֶאֱלִיל וְתַרְמִית לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם.“ (ירמיהו יד, פסוק יד)
גיזרוןעריכה
- (1) השם "אֱלִיל" מופיע במקרא כמעט תמיד בלשון רבים "אֱלִילִים"[2]. מסיבה זו מ"ד קאסוטו סבר שהוא כינוי גנאי ל"אלהים", ונגזר מ"אֵל" בהכפלת לה"פ להקטנה[3]. יש שהסבירו שהיא נגזרת ממילת השלילה "אַל" - שלילת הקיום, ובהשוואה למשמעות (3).[4] באופן דומה, יש שקישרו לסורית: ܐܲܠܝܼܠܵܐ (אַלִילָא) - חולני, חלש.
- לדעת אחרים, מקור הכינוי משם האל השומרי 𒀭𒂗𒆤 (EN.LÍL מילולית: אדון הרוח) שהיה ראש הפנתאון במיתולוגיה השומרית, ובאכדית שם זה נהגה Elil בהידמות הנו"ן. משם זה נגזר התואר הבבלי illil - אל עליון, אדון.[5]
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: idol
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ ע"פ מ"צ קדרי, מילון העברית-המקראית, עמ' 44.
- ↑ למעט ישעיה י,י; אמנם במגילת ישעיהו א (1QIsia) מופיע גם שם בלשון רבים.
- ↑ אנציקלופדיה מקראית, חלק א' עמ' 345. וקדם לו בפירוש זה רד"ץ הופמן (ויקרא יט,ד).
- ↑ כך פירש לדוגמא ראב"ע (ויקרא יט,ד ועוד). רד"ץ הופמן (שם) דימה ל'אלל'.
- ↑ מ"צ קדרי, מילון העברית-המקראית עמ' 44. וראו ש"א לוינשטם וי' בלאו, אוצר לשון המקרא חלק א, ירושלים 1957, טור 177 א.