בעל

בַּעַל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעל
הגייה*	ba׳al
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ע־ל
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	נ׳ בַּעֲלַת־; ר׳ בְּעָלִים, בַּעֲלֵי־; נ"ר בַּעֲלוֹת־

1. אדון, שליט.

   • ”דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי“ (שופטים ט, פסוק ג)

2. מי שהקניין או הרכוש שייך לו.

   • ”וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי“ (שמות כא, פסוק כח)
   • ”אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ“ (שמות כב, פסוק ז)
   • ”יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.“ (קהלת ה, פסוק יב)

3. גבר נשוי ביחס לאשתו.

   • ”אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.“ (משלי יב, פסוק ד)

4. נסמך מי או מה שיש לו דבר, תכונה, מאפין, או ענין (הסומך).

   • ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.“ (בראשית לז, פסוק יט)
   • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר.“ (שמואל א׳ כח, פסוק ז)
   • ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
   • ” אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יהוה נֹקֵם יהוה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יהוה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.“ (נחום א, פסוק ב)
   • ”אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.“ (קהלת י, פסוק יא)
   • ”וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ.“ (דניאל ח, פסוק ו)

גיזרון

• מפרוטו-שמית: -ba'l*. המילה נמצאת בכל השפות השמיות: אכדית bēlu, אוגריתית ופיניקית bʕl, ערבית بَعْل (לאשה).
• במקורה אדון (ראה בעל ב להלן), מי שהרכוש שיך לו, וגם במובנים האחרים שלעיל.
• טרם המהפיכה היהוואיסטית באיזור, בה היתה רווחת האמונה באלוהויות נקביות בדמות אלות נשגבות , בלשון אוגריתית שימשה המילה - "בעלת" bʕlt בהוראת גבירה. אבלאית: בעלתֻם ba-al-tum . פיניקית,אמורית: בֶּעֲלַה בָּאעֲלתֻם baʕlatum,beʕla. ערבית דרומית-קדם-מוסלמית בעלת bʕlt "סמכותנית", בעלת בית . תיבה זו שימשה בערבית מאוחרת בהוראה המצומצמת של רעיה.

צירופים

• בעל אוב
• בעל בעמיו
• בעל בית
• בעל חוב
• בעל חיים (בע"ח)
• בעל המאה הוא בעל הדעה
• בעל מום
• בעל מקצוע
• בעל קורא
• בעל שם טוב (בעש"ט)
• בעל תוקע

מילים נרדפות

• אדון (1)
• איש (3)
• בן זוג (3)
• בר (4)

תרגום

• אנגלית:
  1. ‏, master‏, lord
  2. master‏, owner‏‏‏‏
  3. husband‏‏‏‏
• ספרדית: marido‏, esposo‏‏‏‏ (3)
• ערבית:
  1. حاكم‏‏‏‏
  2. صاحب‏, مالك‏‏‏‏
  3. زوج‏‏‏‏

מידע נוסף

• המילה בהגדרה (2) משמשת בעיקר בריבוי, אפילו כשמדובר בפרט יחיד, כפי שמודגם במשפט השלישי.

בַּעַל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעל
הגייה*	ba׳al
חלק דיבר	שם־עצם פרטי
מין	זכר
שורש	ב־ע־ל
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ בְּעָלִים

האליל בעל (1)

1. לשון המקרא שמו של האל הראשי בארצות הסהר הפורה בעת העתיקה: אל הרעם הברק והגשם.

   • ”וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יהוה וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יהוה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָאֲשֵׁרוֹת.“ (שופטים ג, פסוק ז)
   • ”וַיַּעֲבֹד אֶת־הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיַּכְעֵס אֶת־יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה אָבִיו.“ (מלכים א׳ כב, פסוק נד)
   • ”וּבָנוּ אֶת־בָּמוֹת הַבַּעַל לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי.“ (ירמיהו יט, פסוק ה)

2. לשון חז"ל כינוי לחקלאות התלויה בגשמים ללא השקיה ממקורות קרקעיים; המקבל את מימיו אך ורק מן הגשמים.

   • ”וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶם מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹש.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ט)
   • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה א)
   • ”עֲרָבָה [...] כְּמוּשָׁה, וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ, וְשֶׁל בַּעַל, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה ג)
   • ”שְׂדֵה הַבַּעַל חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִיּוֹם לְיוֹם“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ג, משנה א)

מקור

• ראה בעל א לעיל במובן "אדון".

צירופים

• בעל זבוב
• בעל פעור

ניגודים

• שלחין (2)

תרגום

• אנגלית: Baal‏‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: unirrigated‏‏‏‏‏ (2)

בָּעַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בעל
שורש וגזרה	ב־ע־ל, ע"ג
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא שלט, היה אדון.

   • ”יהוה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ“ (ישעיהו כו, פסוק יג)

2. נשא אשה.

   • ”כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ“ (ישעיהו סב, פסוק ה)

3. מימוש הנשואים בביאה.

   • ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת“ (דברים כד, פסוק א)
   • ”וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה“ (דברים כא, פסוק יג)

4. לשון חז"ל קיֵּם מגע מיני.

   • ”שבע בעילות בעל אותו רשע אותו היום“ (בבלי, מסכת יבמות – דף קג, עמוד א)

מקור

• מקראי. השימוש במובן (4) מופיע לראשונה בלשון חז"ל.

נגזרות

• בעולה (3-4)
• בעילה (4)
• בועל (4)
• הבעיל

תרגום

• אנגלית:
  1. rule‏‏‏‏
  2. marry‏‏‏‏
  3. consummate‏‏‏‏
  4. copulate‏‏‏‏‏