בַּעַל אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל
הגייה* ba׳al
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ע־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בְּעָלִים; נסמך: בַּעַל־, נ׳ בַּעֲלַת־, ר׳ בַּעֲלֵי־, נ"ר בַּעֲלוֹת־
  1. אדון, שליט.
    • ”דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה טּוֹב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי“ (שופטים ט, פסוק ג)
  2. מי שהקניין או הרכוש שייך לו.
    • ”וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי“ (שמות כא, פסוק כח)
    • ”אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ“ (שמות כב, פסוק ז)
    • ”יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.“ (קהלת ה, פסוק יב)
  3. גבר נשוי ביחס לאשתו.
    • ”אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה.“ (משלי יב, פסוק ד)
  4. נסמך מי או מה שיש לו דבר, תכונה, מאפין, או ענין (הסומך).
    • ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא.“ (בראשית לז, פסוק יט)
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר.“ (שמואל א׳ כח, פסוק ז)
    • ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.“ (ישעיהו מא, פסוק טו)
    • ” אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יהוה נֹקֵם יהוה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יהוה לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו.“ (נחום א, פסוק ב)
    • ”אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן.“ (קהלת י, פסוק יא)
    • ”וַיָּבֹא עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל וַיָּרָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ.“ (דניאל ח, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

  • מפרוטו-שמית: -ba'l*. המילה נמצאת בכל השפות השמיות: אכדית bēlu, אוגריתית ופיניקית bʕl, ערבית بَعْل (לאשה).
  • במקורה אדון (ראה בעל ב להלן), מי שהרכוש שיך לו, וגם במובנים האחרים שלעיל.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


מידע נוסףעריכה

  • המילה בהגדרה (2) משמשת בעיקר בריבוי, אפילו כשמדובר בפרט יחיד, כפי שמודגם במשפט השלישי.

בַּעַל בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל
הגייה* ba'al
חלק דיבר שם־עצם פרטי
מין זכר
שורש ב־ע־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ בְּעָלִים; נסמך: בַּעַל־
  1. לשון המקרא שמו של האל הראשי בארצות הסהר הפורה בעת העתיקה: אל הרעם הברק והגשם.
    • ” וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ.“ (מלכים א׳ טז, פסוק לא)

מקורעריכה

  • מקרא. ראה בעל א לעיל במובן "אדון".

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Baal‏‏‏‏‏

בַּעַל געריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בעל
הגייה* ba'al
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ע־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. כינוי לחקלאות התלויה בגשמים ללא השקיה ממקורות קרקעיים. (שדה) המקבל את מימיו אך ורק מן הגשמים.
    • "מעין היוצא בתחלה משקין ממנו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה" (תוספתא מועד קטן א א)
    • "במה דברים אמורים, בשל שקיא אבל בשל בעל שמנע הימנו שתי מרבעות דברי רבי מאיר וחכמים אומרים: שלש" (תוספתא שביעית ב ד)

מקורעריכה

  • לשון חז"ל משורש מקראי. מושאל משמו של בעל ב כאל הגשם[דרוש מקור].

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

בָּעַלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא בעל
שורש וגזרה ב־ע־ל, ע"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שלט, היה אדון.
  2. נשא אשה.
    • ”כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ“ (ישעיהו סב, פסוק ה)
  3. מימוש הנשואים בביאה.
    • ”כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת“ (דברים כד, פסוק א)
    • ”וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה“ (דברים כא, פסוק יג)
  4. קיֵּם מגע מיני.

מקורעריכה

  • מקראי. השימוש במובן (4) מופיע לראשונה בלשון חז"ל.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה