רַעְיָה (גם:רַעֲיָה)עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רעיה
הגייה* ra׳yah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ע־ע ב
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נקבה מן רֵעַ
נטיות ר׳ רְעָיות; ס"ר רַעֲיות־
  1. לשון המקרא חברה, אהובה.
  2. אשה נשואה.
  3. שם פרטי לנקבה.
    • "רעיה / הן רק אתמול עוד אהבנו / וביחד הכל בנינו / ולשנינו עוד פרחי אהבתנו / נכספים הם כה רכים הם ויפים." (רעיה, מאת אביהו מדינה)

גיזרוןעריכה

  • רעיה היא צורת משנה של רֵעָה. המילה במשמעות אשת איש מאוחרת יותר, כנראה רק בעברית החדשה.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש רעע ב

השורש ר־ע־ע ב הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעליםעריכה

ר־ע־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל רוֹעֵעַ מְרוֹעֵעַ יְרוֹעֵעַ רוֹעֵעַ לְרוֹעֵעַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרוֹעַע מִתְרוֹעֵעַ יִתְרוֹעַע הִתְרוֹעֵעַ לְהִתְרוֹעֵעַ

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]

רְעִיָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רעייה
הגייה* re׳i'ya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ רְעִיּוֹת; רְעִיַּת־, ר׳ רְעִיּוֹת־
  1. שמירה על עדר בצאתו לשטח פתוח.
    • רעיית הצאן היתה לו לרועה ללחם חוק, והוא נהג את העדר מדי בוקר אל השדות המוריקים.
  2. אכילת עשב.
    • רועה הצאן הוביל את הכבשים ואת העזים לרעייה באחו.
    • הרעייה בשטחי יער מקטינה את כמות העשב היבש המהווה זרז לשריפות בעונת הקיץ.

גיזרוןעריכה

  • לשון המקרא שם־הַפְּעֻלָּה של הפעל רָעָה במשקל קטילה (כשדגש משלים בא במקום היו"ד השרשית). מקבילה בערבית رَعْي (הגייה: רַעְי)- שם הפעולה של הפועל رَعَى (הגייה: רַעַא) במשמעות של רעה, דאג ל־, טיפל ב־.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • יש שגוזרים את הצרוף "רעות רוח" מתוך רְעִיָּה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הרועה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעיה
  • אברהם אבן שושן, [הערך יערה], מילון