אשת איש
אֵשֶׁת אִישׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אשת איש |
| הגייה* | eshet ish |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | |
- לשון חז"ל אישה נשואה.
- "האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני, נאמנת." (משנה כתובות ב ה)
- ”את הנשואה אינו מתיר לעצמו לאהוב, מפני שאשת-איש היא.“ (שְתֵּי שָנִים וּמֶחֱצָה, מאת מ"י ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "טוב, אז התמונה המתקבלת מן הספר היא שאין "פילגש אופיינית", כשם שאין "אשת איש אופיינית". כל אחת היא טיפוס בפני עצמה. ("מעריב", 12 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אשת איש |