בן זוג
(הופנה מהדף בת זוג)
בֶּן זוּג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בן זוג |
הגייה* | ben zug |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | נ׳ בַּת זוּג, ר׳ בְּנֵי זוּג |
- שותף בקשר רומנטי בין אם ממוסד או לאו.
- ”השדכנים, חזרוּ למלאכתם וסוף סוף עלה בידיהם למצוא לשרה רחל בן זוג צעיר – ספרדי אחר מבולגריה, שנכנס איפוא למשפחתו של ר' יחיאל מיכל פינס.“ (נשואין בישוב הישן של האשכנזים בירושלים, מאת יוסף יואל ריבלין, בפרויקט בן יהודה)
- שותף לפעילות זוגית ספציפית.
- ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רוֹשֵׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזֶהוּ בֶן זוּגוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה ג)
- אתה חייב למצוא בן זוג למשחק הקלפים כדי שתוכל להשתתף בתחרות.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- בעל (במשמע הממוסד) (1)
- ידוע בציבור (במשמע הבלתי ממוסד) (1)
- שותף לחיים (1)
תרגום
עריכה- אנגלית: partner (1,2) ; significant other, spouse (1)
- ספרדית: novio (זכר; נקבה: novia) (1); pareja (נקבה), cónyuge (זכר ונקבה) (2)
- ערבית: زَوْج
- צרפתית: compagnon (1,2) ; conjoint (1)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: זוגיות |