זוג
זוּגעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זוג |
| הגייה* | zug |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ג |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ זוּגוֹת |
.jpg)
- קבוצה בת שני פרטים.
- ”אמר הקב"ה לישראל: בני, כל מה שבראתי בראתי זוגות. שמים וארץ זוגות. חמה ולבנה זוגות. אדם וחוה זוגות. העולם הזה והעולם הבא זוגות. אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם“ (דברים רבה, פרשה ב, סימן לא)
- ”...ולא נשתייר לו אלא זוג אחד של בני אדם אחד חיגר וסומא ואחד שוטה ורשע“ (במדבר רבה, פרשה ד, סימן כ)
- שני בני אדם שיש ביניהם קשר אינטימי קבוע.
- באותה תקופה היינו זוג
- לשון חז"ל מספריים.
- ”נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בַּזּוּג בֵּין בַּתַּעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ג)
- ”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה א)
- ”רב אחא בר יעקב אמר: לעולם בתספורת דידן, לכתחלה אמאי לא ישב - גזירה שמא ישבר הזוג“ (בבלי, מסכת שבת – דף ט, עמוד ב)
גיזרוןעריכה
- מיוונית: zeûgos) ζεῦγος) הוא צמד שורים (רתומים בעול), צמד, זוג.
- באותה משמעות גם בשורש הערבי - (زوج); (ז-וו-ג'); (z-w-j) .
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
- צמד (1)
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
| השורש זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
זִוֵּגעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זיווג |
| שורש וגזרה | ז־ו־ג |
| בניין | פִּעֵל |
- חיבר שניים לזוג.
- "אמר רב הונא מלמד שלא ירד למצרים עד שמנה לפרץ ולחצרון זה בן שנה וזה בן שתי שנים וזִוֵּג להם נשים איש וביתו באו" (מדרש תנחומא, פרשת שמות, ס' ג)
- הביא למגע מיני במטרה להשיג הפריה.
- ”מֶה עָשָׂה עֲנָה הֵבִיא חֲמוֹרָה וְזִוֵּג לָהּ סוּס זָכָר יָצָאת מִמֶּנּוּ פִּרְדָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא בָרָאתִי דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק וְאַתָּה בָּרָאתָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵא לְךָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֲכִינָא וְזִוֵּג לָהּ חַרְדּוֹן וְיָצָאת מֵהֶם חֲבַרְבָּר.“ (בראשית רבה, פרשה פב, סימן טו)
גיזרוןעריכה
- יצירת פועל משם עצם, ראה זוג.
מילים נרדפותעריכה
ראו גםעריכה
- אנגלית: couple (1)
| השורש זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
זוֹגעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זוג |
| הגייה* | zog |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ג־ג |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ זוגים |
- לשון חז"ל דפנות הפעמון.
- ”רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה, הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבָּל“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ב)
גיזרוןעריכה
- מארמית: ܙܓܐ (זגא) – פעמון, אולי מפרסית: زنگ (זַנְג).
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: פעמון |
סימוכיןעריכה
- "מאגרים" האקדמיה ללשון "זוג"(פעמון) = שורש ז-ג-ג.
| השורש זוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|