דפן

יש להוסיף לדף זה את הערך: דִּפֵּן.

דֹּפֶן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דופן
הגייה*	dofen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	ד־פ־ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ דְּפָנוֹת; דֹּפֶן־, דָּפְנוֹת־ (דופנות)

1. לשון חז"ל קיר, מחיצה.

   • "סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, פסולה. רבי יהודה מכשיר. ושאינה גבוהה עשרה טפחים, ושאין לה שלש דפנות, ושחמתה מרובה מצלתה, פסולה." (משנה סוכה א א)

2. לשון חז"ל הקליפה או השכבה החיצונית של כלי או של חפץ בעל קיבול.

   • "חבית שנפחתה והיא מקבלת על דפנותיה, או שנחלקה כמין שתי עריבות, רבי יהודה מטהר, וחכמים מטמאין." (משנה כלים ד א)
   • ”גליצנשטיין התכרבל באדרתו, הסמיך את ראשו לדופן הקרון ועצם את עיניו.“ (גולם משיחי בעליית הגג, מאת מנשה לוין, בפרויקט בן יהודה)

3. לשון חז"ל הקליפה או השכבה החיצונית של איבר אורגני בעל קיבול.

   • "המקשה שלשה ימים ויצא ולד דרך דופן הרי זו יולדת בזוב." (בבלי נידה פרק ה)
   • ”והמה אוספים אל תוכם מיץ לבן כחלב, הנבדל מן המזון ונבלע בדפנות המעי [...].“ (מנדלי מוכר ספרים, מאת תולדות הטבע א, בפרויקט בן יהודה)
   • ”התרכיב מוכן ע"י זיקוק של חומר הקרוי „חלבון־מ“ מתוך דופן התא של הבקטריה הגורמת לזיהום.“ ("למרחב", 28 בפברואר 1967, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”מי מעלה אברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל החזה והגרה ושתי דפנות הקרבים והסלת.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ג, משנה א)

4. (ימאות) כל אחד משני קירות הגוף של סירה או ספינה מעל קו המים.

   • ” עם הדמדומים, קודם שהפליגה האניה, ראה שלמה׳קה היאך אחד מהם, עלם צעיר וזריז, טפס כחתול על דופן האניה, עלה וקפץ על פני המכסה [...].“ (על מכסה האניה, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• ארמית: דוֹפְנָא.

 4. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א, 1940.

צירופים

• יוצא דופן

נגזרות

• דפונה
• דופני

מילים נרדפות

• קיר
• צד

תרגום

• אנגלית: wall‏, side‏‏‏‏
• אנגלית: side‏, board‏‏‏‏ (בכלי שיט)