בר
בַּר א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | נ׳ בָּרָה, ר׳ בָּרִים נ"ר בָּרוֹת |
- זך, טהור.
- ”נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן-יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ-- כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ:“ (תהלים ב, פסוק יב)
- ”פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.“ (תהלים יט, פסוק ט)
- ”מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ-שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
- ”הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.“ (הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנרדפות
עריכהתרגום
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ מילון קליין.
- ↑ מילון יסטרוב.
- ↑ מילון אבן-שושן, ערך 'בר א'.
- ↑ מילון קליין.
- ↑ מילון יסטרוב.
בָּר א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |
- תבואה נקייה ממוץ.
- ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
- ”וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.“ (יואל ב, פסוק כד)
- ”מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.“ (מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר
, מאת פנחס אלעד בזֶמֶרֶשֶׁת)
- שם פרטי לזכר ולנקבה.
גזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהבַּר ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | תחילית |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מארמית |
נטיות | בַּר־, נ׳ בַּת־; ר׳ בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־; בלשון הדיבור: נ׳ בָּרַת־, ר׳ בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־ |
- נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים.
- ”מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר-בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי.“ (משלי לא, פסוק ב)
- ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה בר־מזל.
- כל בית בשכונתנו הוא בר שיפוץ.
- "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור בר־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." (נעמה ריבה, "הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?". הארץ, 09.10.2015)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה- בעל־
מידע נוסף
עריכה- המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן).
- למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן;[3] עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי).
הערות שוליים
עריכה- ↑ br / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 433
- ↑ ראה שם
- ↑ החלטות האקדמיה בדקדוק, סעיף 2.3.2.
בַּר ג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות |

- שדה מחוץ לישוב.
- (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו מבוית, שאינו שייך למשק האדם.
- "הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי הבר." (נילס הולגרסון, מאת לאה נאור)
- "חיית בר – יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, [...] שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם" (חוק להגנת חיית הבר)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. תיבת (برة) ברה היא מקבילתה הערבית הקיימת בשתי המשמעויות העבריות לעיל.
- אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת שדה, אזור. סורית-ארמית: (ܕܒܪܐ דברא) במשמעות: חריש, אזור כפרי, מדבר ◄ מארמית: חוץ.
- מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' بور בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.בהשפעת הכיבוש הערבי באירופה חדרה תיבת בר לספרדית בהגיית בָּרִיוֹ (barrio) בהוראת שכונת עוני,פרבר (ובכמה מדינות לטיניות דוברות ספרדית בהוראת: עירייה או מחלקת-עירייה.
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- בית (2)
תרגום
עריכה- אנגלית: wilderness (1), wild (2)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
בָּר ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
שורש וגזרה | ב־ו־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי.
- ”אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה א)
- ”כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה א)
- ”מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ט)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהבָּר ג
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בר |
הגייה* | bar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות |

- דלפק המשמש למזיגת משקאות והגשתם.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
- מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה.
- "בבר של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד" (הכל בגלל האהבה, מאת דפנה אילת)
- "בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה בר, / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע." (מה תגידו, מאת שארל אזנבור, בתרגום אלי ביז'אווי)
- יש מסיבה בבר רוצה לבוא?
גיזרון
עריכהמאנגלית: bar – קורה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
בָּר ד
עריכהבֹּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בור |
הגייה* | bor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ב־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא זַכּוּת, היות דבר טהור.
- ”וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כה)
- ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.“ (ישעיהו א, פסוק כה)
- כימיקל המשמש לחיטוי.
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- "בֹּר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1252)