בר

בַּר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ בָּרָה, ר׳ בָּרִים נ"ר בָּרוֹת

1. זך, טהור.

   • ”פִּקּוּדֵי יְהוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.“ (תהלים יט, פסוק ט)
   • ”מִי-זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ-שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.“ (שיר השירים ו, פסוק י)
   • ”הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.“ (הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מהשורש ב-ר-ר במשמע כללי (וקרוב אל) 'ב-ח-ר' (כמו בְּרֵרָה): משם 'מיין, סינן, טיהר', לכן המילה הזאת: בַּר 'טהור, מסונן, זך'.
• משמע השורש 'טיהר' גם משמש באופן מטפורי: 'טיהר את המשמעות', משם בָּרוּר, לברר וגם בר 'תבואה מנוקה ומסוננת, דגן'.

צירופים

• בר לבב

נרדפות

• חף
• נקי

תרגום

• אנגלית: pure‏‏‏‏
• ערבית: صالح‏, صافٍ‏‏‏‏

בָּר א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

1. תבואה נקייה ממוץ.

   • ”וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ-בָר תַּחַת יַד-פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ.“ (בראשית מא, פסוק לה)
   • ”וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.“ (יואל ב, פסוק כד)
   • ”מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן / בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת / וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה.“ (מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר, מאת פנחס אלעד בזֶמֶרֶשֶׁת)

2. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גזרון

• אכדית -בֻּרֻ buru. החל מן השושלת ה-18 במצריים החל מושאל למצרית-תכונה בצורת בּר br בהוראת חיטה .
• בשפות דרום ערביות בֹּּר, בּרר, בָּר = חיטה .

צירופים

• לבור את הבר מן התבן
• מה לתבן את הבר
• ברא כרעא דאבוה הוא (2)

נגזרות

• ברות
• בורית

תרגום

• אנגלית: (1) bar‏, grain‏‏‏‏
• ערבית: (1) مَحْصول‏, غَلَّة‏‏‏‏

ראו גם

• חברון
• יבול
• עֲבוּר
• שׁוֹבָר
• תנובה

בַּר ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	תחילית
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מארמית
נטיות	בַּר־, נ׳ בַּת־; ר׳ בְּנֵי־, נ"ר בְּנוֹת־; בלשון הדיבור: נ׳ בָּרַת־, ר׳ בָּרֵי־, נ"ר בָּרוֹת־

1. נכלל במקבץ המדובר לחיוב; שותף לתכונה או לעניין מסויים.

   • ”מַה־בְּרִי וּמַה־בַּר-בִּטְנִי וּמֶה בַּר־נְדָרָי.“ (משלי לא, פסוק ב)
   • ברכותינו! זכית בהגרלה, אתה בר־מזל.
   • כל בית בשכונתנו הוא בר שיפוץ.
   • "הקריטריון המרכזי של הרשויות המקומיות בישראל לדיור בר־השגה הוא השכרה או מכירה במחיר הנמוך ב-20% ממחיר השוק." (נעמה ריבה, "הדירה שלעולם לא תהיה שלכם: מה מעכב את התוכניות לדיור בר השגה בישראל?". ‏הארץ‏, 09.10.2015)

גיזרון

• מארמית: צורת הנסמך של בְּרָא, בן. מצרית עתיקה: דֵם בּרֳי Dem bry = צעיר; בלשונות ברבריים: בּרר barar = בן; בשפה קדם צ'אדית - bar = ילד צעיר , בע"ח ממין זכר.

צירופים

• בר אוריין
• בר בי רב
• בר ביצוע
• בר דעת
• בר הון
• בר הכי
• בר השגה
• ברווז
• בר מזל
• בר מימוש
• בר מצווה
• ברנש
• בר סמכא
• בר פלוגתא
• בר קיימא
• בר שיט
• בר תוקף

תרגום

• אנגלית: -able‏‏‏‏, in-‏‏‏‏ (למשל, in-reach)

ראו גם

• בעל־

מידע נוסף

• המילה משמשת רק בצורת הנסמך, בצירופים שונים (ראו להלן).
• למעט צורת היחיד ממין זכר, המילה נוטה כמו המילה בן; עם זאת, בלשון הדיבור נגזרו מהמילה נטיות על דרך הנטייה הרגילה (ראו סעיף נטיות בניתוח הדקדוקי).

בַּר ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ר
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

צמחי בר צומחים בבר.

1. שדה מחוץ לישוב.

   • ”יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא-שָׁבוּ לָמוֹ“ (איוב לט, פסוק ד)

2. (כסומך בצירופי סמיכות) שאינו מבוית, שאינו שייך למשק האדם.

   • "הו, נילס, כל כך קטן, / נדד הרחק מן הכפר / על אווז הבית / עם כל אווזי הבר." (נילס הולגרסון, מאת לאה נאור)
   • "חיית בר – יונק, עוף, זוחל או דו-חיים, [...] שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם" (חוק להגנת חיית הבר)

גיזרון

• המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל. מקבילה בערבית برة ברה בשתי המשמעויות
• אכדית: בַּארוּ 𒁉𒊒𒌑 בהוראת שדה, אזור. סורית-ארמית: (ܕܒܪܐ‏‏‏‏ דברא) במשמעות: חריש, אזור כפרי, מדבר ◄ מארמית: חוץ.
• מילה קרובה בערבית بَرِّيّ (הגייה: בָּרִי) שפירושה: בר, פראי. (משמעות 2) כפועל 'בַּוֲורַ' بور בהוראת 'להשאיר שדה לא קצור',לתת לשקר לנבול (=לא לתרבת שדה), להפוך משהו ללא רווחי, או ללא תועלת.

צירופים

• בר מינן
• אין תוכו כברו
• חזיר בר
• שור הבר

מילים נרדפות

• פרא

ניגודים

• בית (2)

תרגום

• אנגלית: wilderness‏‏‏‏ (1), wild‏‏‏‏ (2)

ראו גם

• מלבר
• מלברית

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמחיית בר

בָּר ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בר
שורש וגזרה	ב־ו־ר
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בחר ברצוי מבין אפשרויות. הפריד בין שני מינים, בין פסולת למה שרצוי.

   • ”אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה א)
   • ”כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ב, משנה א)
   • ”מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶרְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, נָפָה וּכְבָרָה, וְרֵחַיִם וְתַנּוּר; אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ט)

גיזרון

• השורש בצורתו זו (ללא הכפילות ב־ר־ר) הוא מקראי ומבטא ברירה וגם נקיון או טהרה. בבניין נפעל ”סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'“ (ישעיהו נב, פסוק יא)

צירופים

• לבור את הבר מן התבן

נגזרות

• נָבַר
• נברר?

מילים נרדפות

• ברר

ניגודים

• עֵרֵב ערבב

בָּר ג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות

בר

1. דלפק המשמש למזיגת משקאות והגשתם.
2. מקום בילוי שעיקרו דלפק שכזה.

   • "בבר של גברת קוקי / זמרת עם בוזוקי / עד אור הבוקר שם נרקוד" (הכל בגלל האהבה, מאת דפנה אילת)
   • "בשתיים אחרי חצות, / בין חברים וחברות / מכל מין וצבע. / יושב לשתות באיזה בר, / רק שם הלב חופשי ושר – / חי כמו בטבע." (מה תגידו, מאת שארל אזנבור, בתרגום אלי ביז'אווי)
   • יש מסיבה בבר רוצה לבוא?

גיזרון

מאנגלית: bar – קורה.

צירופים

• בר מים
• בר משקאות
• חופשי על הבר

מילים נרדפות

• בוע
• בית מרזח (2)
• טברנה (2)
• מסבאה (2)
• פאב (2)

תרגום

• אנגלית: bar‏‏‏‏

ראו גם

• ברמן

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברים

בָּר ד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בר
הגייה*	bar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות

1. יחידת מידה ללחץ.

   • בר אחד שווה ל-14.504 PSI.

גיזרון

מיוונית: báros) βάρος) – כבד.

תרגום

• אנגלית: bar‏‏‏‏

ראו גם

• ברומטר
• איזוברי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בר (מידה)

בֹּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בור
הגייה*	bor
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ר־ר
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. לשון המקרא זַכּוּת, היות דבר טהור.

   • ”וַיָּשֶׁב יְהוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כה)
   • ”וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל־בְּדִילָיִךְ.“ (ישעיהו א, פסוק כה)

2. כימיקל המשמש לחיטוי.

   • ”אִם-הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי-שָׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי“ (איוב ט, פסוק ל)

מילים נרדפות

• זַכּוּת (1)
• טוהר (1)
• סבון (2)
• בֹּרִית(2)

ניגודים

• זוהמה (1)
• טומאה (1)
• טינופת (1)

תרגום

• אנגלית: purity‏‏‏‏
• ערבית: نقاء‏, صفاء‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• "בֹּר",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1252)