בַּר שַׁיִט עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בר־שיט
הגייה* bar shayit
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ש־ו־ט
דרך תצורה
נטיות ר׳ בַּרֵי־שַׁיִט; נ׳ בַּרַת־שַׁיִט, נ"ר בַּרוֹת שַׁיִט
  1. עברית חדשה מתאים מבחינה פיסית לתנועת כלי שיט דרכו; שכלי שיט יכולים להלך בו.
    • ”הנהר קונגו, שסטנלי קרא לו בזמנו „אחד מפלאי אפריקה“, הוא בר־שיט מנקודה הנמצאת בלב היבשת השחורה וכמעט עד לאוקיינוס האטלנטי [...].“ ("דבר", 9 ביוני 1961, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

  • מן בַּר, בן + שיט.
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי גאוגרפיה של האדם: תחבורה (תשכ"ה), 1965.

מובאות נוספות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה