בַּר מִצְוָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בר מצווה
הגייה* bar mitsva
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ בְּנֵי מִצְוָה
 
בר מצווה בכותל.
  1. נער שהגיע לגיל שלוש־עשרה - גיל המצוות - ונחשב כבוגר.
    • "ואם יש קטון בר מצוה ובר דעת מיחייב" (מדרש תנחומא, פרשת בא, סימן יד)
  2. חגיגה מסורתית יהודית הנחגגת כאשר הנער מגיע לגיל שלוש־עשרה ונעשה חייב במצוות.
    • טסתי לחו"ל לטיול בר מצווה.
    • ערכתי את חגיגת בר המצווה שלי בכותל.

גזרון

עריכה
  • המילה בר בארמית בן במובנים רחבים של שיוך וכך גם בעברית (כלומר שייך אל המצוות).

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בלשון הדיבור חגיגות בר מצווה מכונות בַּר מִצְווֹת (במלעיל), אף־על־פי שצורה זו אינה תקנית.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: בר מצווה