חַףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חף
הגייה* khaf
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־פ־ף
דרך תצורה
נטיות נ׳ חַפָּה; ר׳ חַפִּים, חַפּוֹת
  1. לשון המקרא נקי מחטא.
    • ”זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָו‍ֹן לִי.“ (איוב לג, פסוק ט)
  2. עברית חדשה חַף מִ־: שאין בו כלל, נָקִי לְגַמְרֵי מִ־.

גיזרוןעריכה

  • מילה יחידאית במקרא. קרוב אל יחף.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • לדעת רש"י אף חָף חָפַף משורש נקיות. לדעת האבן עזרא לשון כיסוי (כיסוי עוון).

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

חָףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־פ־ף
בניין
  1. לשון חז"ל שפשף גוף בחוזק לנקיון.

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל גם חָפַף.
  • לדעת רש"י השורש מבטא נקיון כמו במילה המקראית חַף.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏