חַף מִפֶּשַׁע

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חף מפשע
הגייה* khaf mipesha
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־פ־ף; פ־שׁ־ע
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ חַפָּה מִפֶּשַׁע, ר׳ חַפִּים מִפֶּשַׁע,
נ"ר חַפּוֹת מִפֶּשַׁע
  1. תמים; שלא ביצע שום עברה.
    • השופט הגיע למסקנה כי הנאשם הינו חף מפשע.
    • אך כמה עשרות אזרחים חפים מפשע, ישראלים ופלסטינים כאחד, ניצלו כתוצאה מההתקפה על שלושת המטרות הצבאיות הלגיטימיות הללו?
      (לני בן דוד, "הרוגים בעזה: כמה היו ומי היו?". ‏מכון ירושלים‏)

מקור

עריכה
  • ע"פ מקרא: ”זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע; חַף אָנֹכִי וְלֹא עָו‍ֹן לִי.“ (איוב לג, פסוק ט) המילה חף מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה