עברה
עֲבֵרָהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עבירה |
הגייה* | ׳avera |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטֵלָה |
נטיות | עֲבֵרַת־; ר׳ עֲבֵרוֹת |
- מעשה או מחדל האסורים לפי הכללים המחייבים בחברה, כגון חוקי המדינה או ההלכה הדתית.
- "אין עבירה ואין עונש עליה, אלא אם כן נקבעו בחוק או על־פיו." (סעיף 1 לחוק העונשין)
- ”עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ט)
- ”כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עד, עמוד א)
- ”בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה (כְּבַחֲמוּרָה), וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה; שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה; שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה ב)
- ”כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה – הותרה לו. הותרה לו?! סלקא דעתך? אלא אימא: נעשית לו כהיתר.“ (בבלי, מסכת יומא – דף פו, עמוד ב)
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל משרש מקראי. הפועל עָבַר
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
|
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: עבירה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבירות |
השורש עבר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
עֶבְרָהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עברה |
הגייה* | ׳evra |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר ג |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ עֲבָרוֹת; עֶבְרַת־, ר׳ עֶבְרוֹת־ |
- לשון המקרא כעס, זעם, מה שנעשה מתוך כעס.
- ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה.“ (בראשית מט, פסוק ז)
- ”יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים“ (תהלים עח, פסוק מט)
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה.“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קטז, עמוד א)
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: fierceness, fury, wrath
ראו גםעריכה
עֲבָרָהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | עברה |
הגייה* | ׳avara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ע־ב־ר א |
דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
נטיות | ר׳ עֲבָרוֹת; עֲבָרַת־, ר׳ עֲבָרוֹת־ |
- לשון המקרא מעבורת, כלי שיט להעברת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.
- ”וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בעינו [בְּעֵינָיו] וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יט, פסוק יט)
- חצינו את הנהר בעברה.
- ”וְעָבְרָה הָעֲבָרָה לַעֲבִיר אֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בעינו [בְּעֵינָיו] וְשִׁמְעִי בֶן גֵּרָא נָפַל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן.“ (שמואל ב׳ יט, פסוק יט)
גיזרוןעריכה
- מן עבר. האקדמיה ללשון עברית, מילון למונחי הימאות, 1970.
פרשנים מפרשיםעריכה
- רש"י על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - ספינת המעברה שעוברים בה את עבר רוחב הנחל."
- מצודת ציון על שמ"ב יט יט: "העברה - רוצה לומר ספינה שעוברים בה רוחב המים."
- מצודת דוד על שמ"ב יט יט: "ועברה העברה - [...] הספינה להעביר בה את בית המלך."
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
|