בר אורין
בַּר אוֹרְיָן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בר אוריין |
| הגייה* | bar oryan |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | |
- לשון חז"ל כינוי לאדם בעל ידיעות רבות בתורה וביהדות.
- ”אידך ניקו מקמיה דגבר בר אוריין הוא“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד ב)
- ”אמר מאי כולי האי אי בר אוריין הוא יאי אי בר אוריין ובר אבהן יאי ויאי בר אבהן ולא בר אוריין אישא תיכליה אמרו ליה בר אוריין הוא“ (בבלי, מסכת מנחות – דף נג, עמוד א)