פתיחת התפריט הראשי

איש אשכולות

אִישׁ אַשְׁכּוֹלותעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש־אשכולות
הגייה* ish ashkolot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות נ׳ אֵשֶׁת־אַשְׁכּוֹלוֹת‏, ר׳ אַנְשֵׁי־אַשְׁכּוֹלוֹת‏
  1. אדם בעל כישרונות רבים, מי שידיעותיו רחבות מאוד.
    • ”ספרים נכתבו עליו ועוד ייכתבו. כי הוא איש אשכולות, חכם כולל, מאותו סוג, ההולך ופוחת בדורנו דור ההתמחות וההתפרטות.“ (מרדכי מארטין בובר, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
    • לדעתי אדם הבקיא בנגינה, בשירה, בהלחנה ובכתיבה הוא איש אשכולות.

מקורעריכה

  • במשנה, מסכת סוטה נכתב: "משמת יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות, שנאמר 'אין אשכול' (מיכה ז א)" (משנה סוטה ט ט). על המילה אשכולות נכתב בתלמוד הבבלי: ”מאי אשכולות? אמר רב יהודה אמר שמואל: איש שהכל בו“ (בבלי, מסכת סוטהדף מז, עמוד ב). יש שהשתמשו במילה "אשכולות" במקום הביטוי "איש אשכולות". למשל: כבר בשבת ישראל בספרד ואחרי כן באיטאליא היו בהם חכמים גדולים, אשר בצדק יכלו להקרא בשם אשכולות במובן התלמודי: "איש שהכל בו" "שתי בכיות הללו למה?", משה לייב ליליינבלום
לעומת זאת, יש הגורסים שמקור המילה מן schole (סְכוֹלֶה) היוונית, שנכנסה לעברית כאסכולה בתוספת אל"ף פרוסתטית. כלומר, "אִישׁ אַשְׁכּוֹלות" = "איש של אסכולות רבות". ראו למשל בספר "ערך מלין" לשלמה יהודה רפפורט, בערך "אשכולות".
כך, בפסוק המצוטט בדברי המשנה ( ”אֵין אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי“ (מיכה ז, פסוק א)) מופיע "אֶשׁכּוֹל" בסגול, ובמילה "אַסְכּוֹלָה" האל"ף בפתח. בעברית החדשה, ההגיה הרווחת של הביטוי היא "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול. במהדורה הישנה של מילון אבן־שושן מופיע "איש אַשְׁכּוֹלוֹת" בפתח, אבל במהדורה החדשה נכנעו להגיה הרווחת ומופיע "איש אֶשְׁכּוֹלוֹת" בסגול.

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

טעות רווחת היא להגות את המילה אשכולות בביטוי איש־אשכולות כך: אֶשכולות (א בתנועת סגול) במקום אַשכולות (א בתנועת פתח), וזאת בשל הבלבול בין אֶשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן צרור לבין אַשכולות-הריבוי של אֶשכול במובן של למדן מופלג.

ראו גםעריכה