פתיחת התפריט הראשי

סַבּוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבון
הגייה* sabon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ן, (גזור שם)
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ סַבּוֹנִים; סַבּוֹן־, ר׳ סַבּוֹנֵי־
 
סבון מוצק
  1. חומר מוצק או נוזל המשמש לניקוי ועוזר בהסרת לכלוך מהגוף, בכביסה, ברחצת כלים ועוד.
    • ”לעתים קבועות מנקה שרה את הלולים נקוי מוחלט, – מרחצתם ברותחין, בסבון ובנפט ומסירתם מבית ומחוץ עד שכל צורתם מתחדשת“ (שרה זרחי, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
    • לפני האוכל רחץ היטב את ידיך בסבון ובמים.

גיזרוןעריכה

  • מצרפתית: savon, במקור מגרמנית: Seife. המילה מצויה גם בתלמוד בכתיב "צפון": ”שונה צבע הואיל ויכול להעבירו על ידי צפון (בבלי, מסכת בבא קמאדף צג, עמוד ב) מלטינית: sapo. מקור המילה כנראה בגלית, "חומר שומני לצביעת השׂער", והגיע ללטינית דרך הגרמנית העתיקה.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: soap‏‏‏‏
  • גרמנית: Seife‏‏‏‏
  • ערבית: صابون‏‏‏‏ (הגייה: צָאבּוּן)
  • צרפתית: savon‏‏‏‏
  • רוסית: мыло‏‏‏‏
  • ספרדית: jabón‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: סבון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבון