סבן
סִבֵּן
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סיבן |
שורש וגזרה | ס־ב־ן |
בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה העביר חומר ניקוי על הגוף. שפשף וניקה בסבון.
- ”אפילו לא מחה כשהאיש שטבל את המברשת בעלת השערות הארוכות בקערית הסבון המוקצף, סיבן את פניו בקצף הלבן, כשתנועותיו קצובות ומדויקות כאילו עסק בכך בכל יום כל היום.“ (אש זרה, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
- ”אותו יום, לפנות-ערב, אבא חזר מן העבודה ומיד סיבן את ידיו וניגש “לנקות” את העיניים.“ (מחברת ה"גיהינום", מאת אסתר ראב, בפרויקט בן יהודה)
- [סלנג ישן] הוליך שולל בעורמה. הונה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- מרח(2)
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכהסָבַּן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | saban |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון חז"ל יריעת בד מיובאת מהודו
- ”יוחנן שיגר לו בוניים בן נוניים לרבי. סיבני וחומס, סלסלה ומלמלא. סיבני וחומס כאמגוזא“ (בבלי, מסכת גיטין – דף נט, עמוד א)
גיזרון
עריכה- שמשון בלוך בספרו 'שבילי עולם א' מביא בשם רבינו חננאל הכותב בספר הערוך תחת הערך: 'סבן' כי בתקופת התנאים היה זה בגד דק הנתון בקליפת אגוז שיובא מהודו. מושאל ליוונית-עתיקה בהגיית סבנוֹֹן (σάβανον) בהוראת אריג פשתן,מגבת . לטינית (sabanum) וכולם ממקור ממצרי-קדום בהגיית סֵבֱּן (sbn), בהוראת 'תחבושת פשתן' שבכיבוש היווני-רומי במצרים שימשה לחניטת מומיות, להלן הירוגליף:
תרגום
עריכה- אנגלית: mummy cloth
- ↑ רוביק רוזנטל, "משמעות המילים". הזירה הלשונית