ערך זה עוסק בבַיִת, מבנה למגורים או יחידת זיכרון ופועל הנגזר ממילה זו. לערך העוסק בבֵּי"ת, אות באלפבית העברי; ראו ב.


תוכן עניינים   

בַּיִת א - בַּיִת ב - בִּיֵּת - בֻּיַּת

בַּיִת א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית
הגייה* bayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־י־ת
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ בָּתִּים [1]; בֵּית־, ר׳ בָּתֵּי־; הפסק: בָּיִת
 
ביתו (1) של הרבי מלובביץ' בקראון הייטס, ניו יורק.
 
מצבה ועליה הבית (5) הראשון של "חורשת האקליפטוס".
  1. מבנה קבע המשמש למגורים.
    • ”וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ“ (דברים ה, פסוק יז)
    • ”וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל-הָעָם לֵאמֹר מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן-יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ“ (דברים כ, פסוק ה)
    • ”לא אשבח את ביתי, כי קטן הוא ולא אתבייש בו בשביל שיש גדולים וטובים ממנו“ (מאויב לאוהב, ש"י עגנון)
    • העיר תל־אביב מתאפיינת בבתי הבאוהאוס שלה.
  2. מקום אותו אדם אוהב ובו הוא מרגיש שייכות וביטחון.
    • העיר שלי היא בית בשבילי.
    • "הבית נוצר על ידי בני-זוג שקיבלו על עצמם לבנות משכן לאהבה בעולם אדיש ונטול אהבה" [2].
  3. משפחה, בית אב, קבוצת אנשים בעלת קשר דם חזק.
    • ”וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת-אָבִיו וְאֶת-אֶחָיו וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף“ (בראשית מז, פסוק יב)
    • ”וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל-עֲבָדָיו וְכָל-מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי-אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין-שָׁם מֵת“ (שמות יב, פסוק ל)
    • אצלכם בבית אוכלים חמין בשבת?
  4. שושלת או שבט, קבוצת אנשים המתייחסת על אותו אב קדמון.
    • ”וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים“ (שמואל א׳ ב, פסוק לה)
    • ”וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-בֵּית יְהוּדָה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק ד)
    • ”וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד עַד הַיּוֹם הַזֶּה“ (מלכים א׳ יב, פסוק יט)
  5. יחידה של מספר שורות בשיר, אשר על־פי רוב נבדלים זה מזה בנושאם.
    • כאשר כותבים שיר, נוהגים להפריד בין הבתים באמצעות שורה ריקה.
    • בשיר "הכניסיני תחת כנפך" של ח"נ ביאליק יש חמישה בתים.
  6. קבוצת אנשים המחזיקים באידיאולוגיה מסוימת, אסכולה.
  7. חלק פנימי של עצם או מבנה.
    • ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת־הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר“ (בראשית ו, פסוק יד)
    • ”וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת-הָאָרֹן, עֲצֵי שִׁטִּים... וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ“ (שמות לז, פסוקים אב)

גיזרון

עריכה
  • בארמית הפועל לָלוּן תרגם אונקלוס - לִמְבָּת (כמו לָן -בָּת, כצורה עברית לָבוּת).
  • במכתבי תענך, בכתב אכדי בניב כנעני מצוייה תבנית "בִּיתִּי-כָּה" , bîti-ka בהוראת "ביתך"
  • בשפות שמיות נוספות:[3]
    • אוגריתית: 𐎁𐎚 (בת) במשמעויות בית, מבנה, דירה, ארמון, מקדש (בית אלוהים), חדר, משפחה, חנות, סדנה.
    • פיניקית, פונית ומואבית: 𐤁𐤕 (בת)
    • אמורית (משוחזר): bītum‏
    • אבלאית (משוחזר): baytu(m), בכתיבים: ba-du, ba-du-um, ba-da-a (baydā(y)?)
    • אכדית – bītu (בשומרוגרמה É)
    • אמהרית – bēt[דרוש מקור]
    • אתיופית: bet
    • ארמית קדומה, נבטית ותדמורית: בית
    • דרום ערבית קדומה: בת או בית
    • ג'באלית, געז, תיגרינית, תיגרית – בֶּת, bet[דרוש מקור]
    • מהרית וסוקוטרית – beyt, bêt[דרוש מקור]
    • ערבית – بَيْت בַּיְת.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   תרגום

מידע נוסף

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: בית מגורים
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתים

הערות שוליים

עריכה
  1. המקרה היחיד בעברית בו בא דגש אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת.
  2. מרווין האריס. 1991. בני מיננו. ספריית מעריב. עמ' 142.
  3. Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 243

בַּיִת ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית
הגייה* bayit
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ בָּתִּים
  1. יחידת זכרון במחשב, שלרוב גודלה 8 סיביות.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: byte‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: בית (מחשב)

בִּיֵּת

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ביית
שורש וגזרה ב־י־ת
בניין פִּעֵל
  1. (אקולוגיה) הרגיל בעל חיים לחיות לצד האדם; הפך זן של יצורים חיים למועילים למשק־האדם.
    • כשאימצנו את החתול אי אפשר היה להשתלט עליו, אבל בסופו של דבר בייתנו אותו.
    • הסינים היו הראשונים שבייתו את תולעי המשי.
  2. בהשאלה: הקנה לאדם נורמות הנהוגות בחברה.
    • ילדי התנהג כפרא אדם ועברו שנים רבות עד שהצלחנו לביית אותו.
  3. בהשאלה: ריסן, שעבד, השתלט, גרם לאחר לעשות כרצונו.
    • "כדי לביית את הפחד, אנחנו רוצים להכיר אותו ולהבין ממה הוא מורכב." (מתוך "איך לביית פחד במה?", אתר "מאמרים")

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה