מִשְׁכָּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מישכן
הגייה* mishkan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־כ־ן
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִשְׁכְּנוֹת
 
שחזור של המשכן
  1. מקום לגור בו.
    • ”מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר כד, פסוק ה)
  2. [יהדות] בית האלהים; (א) אוהל מועד שהקימו בני ישראל בדרכם ממצרים לישראל כאשר נדדו במדבר סיני. (ב) בית המקדש בירושלים.
    • ”וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ.“ (שמות כה, פסוקים חט)
    • ”כִּי מָעֲלוּ אֲבֹתֵינוּ וְעָשׂוּ הָרַע בְּעֵינֵי יהוה אֱלֹהֵינוּ וַיַּעַזְבֻהוּ וַיַּסֵּבּוּ פְנֵיהֶם מִמִּשְׁכַּן יהוה וַיִּתְּנוּ עֹרֶף.“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק ו)
    • המשכן הוקם לצורך עבודת אלוהים.
  3. קבר
    • ”מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ“ (ישעיהו כב, פסוק טז)

גזרון

עריכה
  • יתכן הלחם מש (עזב) + כן (קבוע בבסיסו). בדומה ל-"כן-עף",(כנף)-הציפור שזזה אך עדיין קבועה בבסיסה
  • המילה מתועדת בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית "מָאַשכַּנכַּ" ma-aš-ka-na-ka בהוראת "משכנותייך" . פניקית (שְׁכְּן; škn)= מגורים. באכדית (מָשְׁכַּנֻ ;maškanu)= מקום,אתר. בארמית-סורית (mškn: מְשְכְּנְ)= אוהל,מקום, מגורים . ובשפות צ'אדיות (שִׂכֻּנְ sikun)= מנוחה ישיבה מגורים.
  • (3:) במשמעות קבר מופיע פעם יחידה בספר ישעיהו, וגם במגילת הנחושת [1]

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • mšknt" ; Terms Related to the Family in Ugaritic by WILFRED G. E. WATSON"

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: המשכן
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המשכן

מִשְׂכֵּן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־שׁ־כ־ן
בניין פִּעֵל
  1. הפקיד חפץ בעל־ערך משמעותי, כערבון וערובה לצד המלווה להבטיח תשלום עתידי–בכדי לקבל סכום כסף נוזלי, בזמן הנוכחי.
    • דין תוספת כתובה, כדין העיקר. לפיכך אלמנה שתבעה, או מכרה, או מחלה, או מישכנה תוספת כתובתה עם העיקר, אין לה מזונות. (משנה תורה להרמב"ם, הלכות אישות, פרק יח)
    • כערובה לחיוביה, מישכנה המבקשת את זכויותיה במגרש כולו, על חלקיו, לטובת המשיב. (מתוך פסק דין)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל, יצירת פֹּעל ממשכון; בתלמוד משמש במובן של תפיסת המשכון: שליח בית הדין שבא למשכנו לא יכנס לביתו למשכנו. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף קיג, עמוד ב)

.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סמוכין

עריכה
  1. שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז