עֵרָבוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עירבון
הגייה* eravon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה
נטיות
  1. טובין, חפץ בעל ערך.
    • ”וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ“ (בראשית לח, פסוק יח)
  2. מה שקיומו מותנה בקיומו של עניין אחר.
    • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְּרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים.הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְוֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה טז)

גיזרוןעריכה

  • אכדית - עֶרבַּטֻ 𒂊𒊒𒁀𒁺 בהוראת שבועה, וגם - "היכנסות לתוך תחום מסוים", המשיק סמנטית למושג "הכנסות השמש למסלול שקיעתה" או בקיצור, ערב.
  • ארמית קדומה - ערבּ ʕrb ואוגריתית - עֲרבּן ʕrbn בהוראת עַרב, ערבוּת.[1] .
  • ערבית דרומית קדומה - בביטוי "ביערבּן טערִבְּ" b-ʕrbn tʕrb . במשמעות "שבועה"[2] .
  • ערבית - ערבֹּן عربون מקדמה, משכון
  • כנראה דרך דוברי עברית, חדר גם ליוונית כתבי הקודש של הנצרות הקדומה - "ארַּאבּוֹן" ἀρραβών בהוראת - "שבועה". (אראבונַא ἀρραβώνα בהוראת, התחייבות) .
  • ארמית ישראלית - עַרְבֹונָא‎

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבון
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

סמוכיןעריכה

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992. ʕrbn , page - 179
  2. ראו שם