עֵרָבוֹן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עירבון
הגייה* eravon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־ב
דרך תצורה
נטיות
  1. טובין, חפץ בעל ערך. הניתן להבטחת חוב.
    • ”וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן-לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ; וַיִּתֶּן-לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַתַּהַר לוֹ“ (בראשית לח, פסוק יח)
  2. מה שקיומו מותנה בקיומו של עניין אחר.
    • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, הַכֹּל נָתוּן בְּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְּרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים.הַחֲנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְוֹת יָבוֹא וְיִלְוֶה“ (משנה, מסכת אבותפרק ג, משנה טז)

גיזרון עריכה

[דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו]

  • אכדית - עֶרבַּטֻ 𒂊𒊒𒁀𒁺 בהוראת שבועה, וגם - "היכנסות לתוך תחום מסוים", המשיק סמנטית למושג "הכנסות השמש למסלול שקיעתה" או בקיצור, ערב.
  • ארמית קדומה - ערבּ ʕrb ואוגריתית - עֲרבּן ʕrbn בהוראת עַרב, ערבוּת.[1] .
  • ערבית דרומית קדומה - בביטוי "ביערבּן טערִבְּ" b-ʕrbn tʕrb . במשמעות "שבועה"[2] .
  • ערבית - ערבֹּן عربون מקדמה, משכון
  • כנראה דרך דוברי עברית, חדר גם ליוונית כתבי הקודש של הנצרות הקדומה - "ארַּאבּוֹן" ἀρραβών בהוראת - "שבועה". (אראבונַא ἀρραβώνα בהוראת, התחייבות) .
  • ארמית ישראלית - עַרְבֹונָא‎

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערבון
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

סמוכין עריכה

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992. ʕrbn , page - 179
  2. ראו שם