בְּנֵי יִשְׂרָאֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בני ישראל
הגייה* bnei yisrael,bne yisrael
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. לשון המקרא כינוי לעם היהודי.
    • ”עַל-כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.“ (בראשית לב, פסוק לג)
  2. לשון המקרא בניו של יעקב.
    • ”וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.“ (בראשית מב, פסוק ה)

גיזרוןעריכה

  • הצרף מופיע בתנ"ך מאות פעמים. בהגדרה השנייה בניו של יעקב הם בני ישראל – שיעקב נתכנה "ישראל". ההגדרה הראשונה מתייחסת לעם ישראל מאחר ובני העם היהודי הם צאצאיו של יעקב אבינו שכאמור נתכנה ישראל.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: יהודים


השורש בני