מעון
מָעוֹן עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מעון |
| הגייה* | maon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ו־ן |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר': מְעוֹנוֹת או מְעוֹנִים [1], נ"י: מְעוֹן-, נ"ר: מְעוֹנוֹת־ או מְעוֹנֵי־-, כ': מְעוֹנִי, מְעוֹנוֹ, מְעוֹנֵנוּ, מְעוֹנוֹתֵיהֶם, מְעוֹנוֹתַי, מְעוֹנוֹתֶיךָ |
- מָקוֹם לָדוּר וְלָגוּר בּוֹ, מְקוֹם־מִשְׁכָּן.
- ”...מִי-יֵחַת עָלֵינוּ, וּמִי יָבוֹא בִּמְעוֹנוֹתֵינוּ?“ (ירמיהו כא, פסוק יג)
- "...אני קם במהירות [...] חוטף את הכיסא חסר־הדופן שבמְעוֹנֵנוּ ומעמידו בלב החדר..." יוסף חיים ברנר, "בחורף", כרך י"א
- "...מעולם לֹא הייתה שִׂמחה בִּמְעוֹנִי כִּבְאוֹתוֹ הָעֶרֶב... מנדלי מוכר-ספרים, "השערה", עמ' 415
- "...צִפֹּרָה נֶחְמֶדֶת/ מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי -/ אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה/ בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי" חיים נחמן ביאליק, "אֶל הַצִפּוֹר"
- לשון המקרא מְקוֹם מִשְׁכַּן הָאֵל, מִקְדַּשׁ־הָאֱלֹהִים.
- ”...וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, יְהוָה מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ...“ (ירמיהו כה, פסוק ל)
- ”וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם, בְּיַד מַלְאָכָיו-הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ: כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ, וְעַל מְעוֹנוֹ“ (דברי הימים ב׳ לו, פסוק טו)
- (חינוך) מסגרת טיפולית לפעוטות, בזמן שהוריהם עובדים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
מקום לגור בו
מסגרת טיפולית לפעוטות
|
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ ולדעת יהודה גור: הריבוי של מָעוֹן הוא מְעוֹנִים, ואילו "מְעוֹנוֹת" היא צורת הריבוי מן מְעוֹנָה שהיא צורת משנֶה למָעוֹן ("מילון עברי", יהודה גור, מהדורה שנייה, תש"ו).