חמין
חַמִּין
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמין |
| הגייה* | khamin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר רבוי |
| שורש | ח־מ־ם |
| דרך תצורה | ר' מן חם |
| נטיות | |
- [עממי] תבשיל קטניות הנאכל לפי מנהגן של קהילות יהודיות רבות ביום שבת ומאופיין בכך שבישולו נמשך זמן רב.
- ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, חַמִּין וְתַבְשִׁיל.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה א)
- ”אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ב, משנה ו)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל ייתכן כי קיצור של הצירוף מֵי חַמִּין, ועפ"ר בתקבולת עם צוֹנִּין. ור' חמת המקראי.
- מהמנהג ההלכתי להקפיד על אכילת תבשיל חם בשבת. כלשון הרמ"א "ומצוה להטמין לשבת, כדי שיאכל חמין בשבת, כי זהו מכבוד ועונג שבת. וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת, חיישינן שמא אפיקורס הוא (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנז ) במשך הדורות זהו סוג התבשיל שהתאים לצורך זה.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חמין |
| השורש חמם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|