"בוא הביתה, / אני כבר לא אומר אף מילה, / לא אהיה רעה. / בוא הביתה, / עוד מעט שוב בוקר יזרח / ולבד עצוב פה כל כך, / בוא הביתה." (בוא הביתה, מאת מרגו גוריאן, בתרגום אבי קורן)
לא אדבר על הקהל שיצא החוצה 8 דקות לסיום המשחק (להבדיל מבלאט, כן יש לי טענות אליו), רק אומר שהופתעתי לטובה שהקהל התחיל לעודד בדקות האחרונות כאילו אנחנו אלו שמנצחים. ואז הגיעו קריאות ה"יאללה הביתה". והפעם מכיוון שער 4. (שירה ברזל, "ואז הגיעה ירושלים". כדורסלע, 24/3/2014).
