הֵ"א הַמְּגַמָּה

עריכה
  1. (דקדוק) האות ה' כאשר היא חוברת לסוף שם מקום, ומציינת הליכה לכיוונו.
  • את התופעה הדקדוקית ה"א המגמה ניתן לראות במילים: הביתה, הימה וירושלימה.
  • ניתן להמיר את ה"א המגמה במילת היחס אל/ל-הביתה=אל הבית.

מקור

עריכה

התופעה מופיעה לראשונה במקרא, למשל;

  • ”אַחַר זֶה שָׁלַח סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲבָדָיו יְרוּשָׁלַיְמָה וְהוּא עַל לָכִישׁ וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ עַל יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְעַל כָּל יְהוּדָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ‍ִם לֵאמֹר“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק ט)
  • ”וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ“ (בראשית יב, פסוק י)
  • ”וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה (בראשית כח, פסוק י)
  • ”וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה (בראשית יג, פסוק א)

הערות

עריכה
  • מילים המסתיימות בה"א המגמה תהגינה במלעיל.
  • בד"כ ה"א המגמה מופיעה בדיבור בצורות השגורות זמן רב (בייחוד כיוונים; שְׂמֹאלָה, שָׁמָּה, צָפוֹנָה, יָמָה, דָּרוֹמָה וכו'..), ולא נהוג בד"כ להוסיף ה' זו למילים אחרות.
  • כאשר שם המקום או המילה מסתיימים באות ה', היא תוחלף ב-ת' בהוספת ה"א המגמה, לדוגמה; ”וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל, לֵאמֹר: הִנֵּה דָוִד, בנוית (בְּנָיוֹת) בָּרָמָה... וַיֵּלֶךְ גַּם-הוּא הָרָמָתָה“ (שמואל א׳ יט, פסוק כב).
  • ה"א המגמה מופיעה גם בעברית החדשה בשירים ידועים כמו: "אֵצֵא לִי הַשׁוּקָה, תַּרְנְגוֹל קָטָן אֶקְנֶה לִי" ("אצא לי השוקה" / עממי).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה