לן

לָן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	לן
שורש וגזרה	ל־ו־ן א, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. שהה במקום כלשהו בשעות הלילה, בפרט לצורך שינה.

   • ”וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל־פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה־הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.“ (בראשית לב, פסוק כב)
   • ”וַיָּסֻרוּ שָׁם לָבוֹא לָלוּן בַּגִּבְעָה, וַיָּבֹא; וַיֵּשֶׁב בִּרְחוֹב הָעִיר, וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף־אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן.“ (שופטים יט, פסוק טו)
   • ”מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה; לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן?“ (ירמיהו יד, פסוק ח)
   • "מִי אַתְּ? הַגִּידִי נָא, בַּת חַיִל/ הֲיֵשׁ מָקוֹם לָלוּן בַּלַּיִל?" ("אליעזר ורבקה"/ לוין קיפניס)

גיזרון

• מקראי, כנראה מן לילה 'שהה הלילה'.

נגזרות

• לינה
• מלון

תרגום

• אנגלית lodge‏‏‏‏

ראו גם

• התאכסן
• ישן
• התגורר

}}