שנה

יש להוסיף לדף זה את הערך: שֻׁנָּה.

שָׁנָה א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שנה
שורש וגזרה	שׁ־נ־י/ה ב, גזרת נל"י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא עשה שנית, חזר על משהו פעם נוספת.

   • ”וַיֹּאמֶר מִלְאוּ אַרְבָּעָה כַדִּים מַיִם, וְיִצְקוּ עַל־הָעֹלָה וְעַל־הָעֵצִים; וַיֹּאמֶר שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ, וַיֹּאמֶר שַׁלֵּשׁוּ וַיְשַׁלֵּשׁוּ.“ (מלכים א׳ יח, פסוק לד)
   • ”כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ; כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ.“ (משלי כו, פסוק יא)
   • ” אם קרית - לא שנית, אם שנית - לא שילשת, אם שילשת - לא פירשו לך“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יח, עמוד א)

2. לשון חז"ל חזר על דברים בשם אומרם (באזני תלמידיו), לִמד הלכות.

   • ”רבי, שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב, ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף?“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף מד, עמוד א)

3. לשון חז"ל חזר על תלמודו, שינן.

   • ” כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא.“ (בבלי, מסכת מגילה – דף כח, עמוד ב)
   • ” ואיתימא רב יהודה: מכותל בורו שנינו“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף יז, עמוד ב)

גזרון

• קשור לשניים. מקביל לכנענית: (𐤔𐤍𐤀 ; שנא) בלשון קדומה זו 'שנא' שימש בהוראת: 'כהן היודע את הדת ומסוגל לִשְנות את הלכותיה' , אוגריתית: (𐎘𐎐𐎊) (תֿני), אכדית: שַׁנוּ (šanû), ארמית: תָּנָה (לאור חילוף אותיות שׁ↔ת בין עברית↔ארמית), ערבית: (ثَنَى בהגיית: תַ'נַה).
• המשמעות "לָמַד" שבלשון חז"ל באה כנראה מהמשמעות "חזר על" שבלשון המקרא, בדומה לפועל שינן. למשל, בחוברת "מדרש ואגדה" של האוניברסיטה הפתוחה, מאת יונה פרנקל (יחידה א', סעיף ד' "משנה") נכתב: "בהקשר של לימוד, "לִשְׁנוֹת" הוא לחזור בפה על המילים הנלמדות או על העניין הנלמד כדי לזכור אותו, ודומה לו הפועל "לשנן"... "מִשְׁנָה" משמעו ללמוד ולשנות את הטעון שינון, את שיש ללמוד על פה..."

פרשנים מפרשים

• על ההבדלים בין חזרה פַּעֲמַיִם וחזרה פעמים רבות כותב רד"ק בספר השרשים, בפרושו על הפסוק ”וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם“ (בראשית מא, פסוק לב): "ובאמרו "פַּעֲמַיִם" הוא תוספת ביאור, או לפי שלשון הִשָּׁנוֹת אפשר יותר משני פעמים, לפיכך פירש "פַּעֲמַיִם". כי יש בזה הלשון שרצונו לומר פעמים רבות, כמו ”כסיל שונה באולתו“ (משלי כו, פסוק יא) - רצונו לומר פעם אחר פעם כמה פעמים".

נגזרות

• מִשְׁנֶה (1)
• מִשְׁנָה (3)
• שָׁנוּי

תרגום

• אנגלית: do a second time‏‏‏‏‏ (1); repeat‏‏‏‏‏ (2); learn‏, memorize‏‏‏‏‏ (4)
• ערבית: أعاد‏, رَدَّدَ‏‏‏‏‏ (2); لَقَّنَ‏, درس‏‏‏‏‏ (3); اِسْتَذْكَرَ‏‏‏‏‏ (4)
• רוסית: повторять‏‏‏‏‏ (2);

ראו גם

• משני
• תנא

השורש שׁנה ב
השורש שׁ־נ־ה ב הוא שורש מגזרת נל"י/ה. נטיות הפעלים שׁ־נ־ה ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל שָׁנָה שׁוֹנֶה יִשְׁנֶה שְׁנֵה לִשְׁנוֹת נִפְעַל נִשְׁנָה נִשְׁנָה יִשָּׁנֶה הִשָּׁנֶה לְהִשָּׁנוֹת הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

שָׁנָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שנה
הגייה*	shana
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־נ־י/ה א
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	שְׁנַת־; ר׳ שָׁנִים, שְׁנוֹת־ (במקרא: גם שְׁנֵי־)

1. פרק הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב אחד סביב השמש.

   • ”כִּי־זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ; וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר.“ (בראשית מה, פסוק ו)
   • ”וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר, מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים; בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת.“ (דברים לא, פסוק י)
   • ”בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, מֶלֶךְ יְהוּדָה; מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן־אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל־יִשְׂרָאֵל, תֵּשַׁע שָׁנִים.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק א)
   • ”כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים.“ (משלי ט, פסוק יא)

2. (אסטרונומיה) פרק הזמן שלוקח לכוכב לכת להשלים סיבוב אחד סביב השמש.

גזרון

• למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎌𐎐𐎚 (שנת); כנענית 𐤔𐤍𐤕 (שנת); ארמית קדומה (בסמיכות) שנת; ארמית־סורית – ܫܢܬܐ (שָׁנְתָא); חרסוסית – senet; מהרית – senēt; סוקוטרית – sanah; ערבית – سَنَة (סָנָה).
• בניבים כנעניים שונים כגון ישראלית עתיקה, צידונית ומואבית, היתה נפוצה המילה "שת", שהיא נגזרת של "שנת" (בסיומת ת' הנקבה, שנחלשה לסיומת ה' הנקבה בימינו): *שַׁנְת > *שַׁתּ, בניגוד לעברית יהודאית, בה *שַׁנַת > שָׁנָה. ראו באכדית – šattu, וברבים šanātu.

פרשנים מפרשים

• יונה אבן ג'נאח כותב בספר השרשים בשורש שׁ־נ־ה: "והוא שהשמש תִּשְׁנֶה אחר זמן ידוע אל הנקדה אשר החלה ממנה מן הנלנל בהליכה ובסבוב, וישנה הזמן כאשר היה. ובעבור השנותו ננזר לזמן הזה שם "שנה" כלומר, כבר שנה הזמן כאשר היה..." (יונה אבן ג'נאח)

סברה זו אינה מקובלת בבלשנות המודרנית. למשל, כותב רוביק רוזנטל בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 29/11/201: "שניים הוא גם המקור לפועל לִשְנות במשמעות לחזור, to repeat... אך היזהרו מאטימולוגיה עממית! 'שנה' (year) קשורה כבר למשמעות השניה של שנ"ה: to change". וגם לדעת מילון קליין: השורש ש-נ-ה בהוראת 'שינוי' הוא כנראה המקור של שָׁנָה '12 חודשים', והוא שורש נפרד ולא קשור לשורש ש-נ-ה בהוראת 'עשה שנית', הם השתלשלו משני שורשים לא קשורים בפרוטו-שמית, בגלל זה המקביל בארמית של הראשון הוא שׁנא 'שינוי', ושל שני תנא 'עשה שנית' (ראו איך העיצורים של פרוטו-שמית השתלשלו באופן שונה בעברית ובארמית). השוו לתיבת 'התנה' מתוך הבטוי העברי התנה אהבים בהוראת חיזר.

צירופים

• יום השנה
• לוח שנה
• עונות השנה
• שנה מעוברת
• שנות דור
• שנת אור
• שנת ירח
• שנת שמיטה
• שנת לימודים (שנה"ל)
• שנת עבודה
• שנת שבתון
• שנת שמש
• תחל שנה וברכותיה, תכלה שנה וקללותיה

נגזרות

• שנתון
• שנתי

מילים נרדפות

• ימים

תרגום

• אוקראינית: рік‏‏‏‏
• אורדו: سال‏‏‏‏
• איטלקית: anno‏‏‏‏
• אינדונזית: tahun‏‏‏‏
• איסלנדית: ár‏‏‏‏
• אלבנית: vit‏‏‏‏
• אנגלית: year‏‏‏‏
• אסטונית: aasta‏‏‏‏
• אספרנטו: jaro‏‏‏‏
• ארמנית: տարի‏‏‏‏
• בולגרית: година‏‏‏‏
• בוסנית: godina‏‏‏‏
• גרמנית: Jahr‏‏‏‏
• הולנדית: jaar‏‏‏‏
• יוונית: χρόνος‏, έτος‏‏‏‏
• יידיש: יאָר‏‏‏‏
• לטינית: annus‏‏‏‏
• ליטאית: metai‏‏‏‏
• מלטזית: sena‏‏‏‏
• נורווגית: år‏‏‏‏
• סינית: 年‏‏‏‏
• סלובנית: leto‏‏‏‏
• סלובקית: rok‏‏‏‏
• ספרדית: año‏‏‏‏ (זכר)
• סרבית: година‏, лето‏‏‏‏
• ערבית: عام‏‏‏‏ (הגייה: עָאם), سنة‏‏‏‏ (הגייה: סַנַה)
• פולנית: rok‏‏‏‏
• פורטוגלית: ano‏‏‏‏
• פינית: vuosi‏‏‏‏
• פרסית: سال‏‏‏‏
• צ'כית: rok‏‏‏‏
• צרפתית: an‏, année‏‏‏‏ (הגייה: אַ(ן), אַנֶה)
• קרואטית: godina‏‏‏‏
• רוסית: год‏, лет‏‏‏‏
• שוודית: år‏‏‏‏

ראו גם

• יום
• חודש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שנה

שִׁנָּה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שינה
שורש וגזרה	שׁ־נ־י/ה א, גזרת נל"י/ה
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא עשה שיהיה אחרת, החליף.

   • ”לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה“ (תהלים פט, פסוק לה)
   • ”וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם לְפָנָיו תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּו“ (ירמיהו נב, פסוק לג)

2. (לשון נקייה) שיקר.

   • ”וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום“ (בבלי, מסכת יבמות – דף סה, עמוד ב)
   • "ואני זקנתי - שינה הכתוב מפני השלום, שהרי היא אמרה 'ואדוני זקן'" (רש"י בפירושו על הפסוק ”הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי“ (בראשית יח, פסוק יג))

גזרון

• שורש זה (מקביל בארמית שׁנא) נפרד ולא קשור לשָׁנָה 'עשה שנית' (מקביל בארמית תנא). הוא קיים גם בבניין קל במקרא ( ”כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי“ (מלאכי ג, פסוק ו)), משם בינוני בניין קל שׁוֹנֶה. מקביל בארמית שְׁנָא, באכדית שָׁנוּ šanû 'שונה', גם שָׁנִיתֻ šanītu 'משהו שונה, משהו אחר', שׁיניתוּ šinītu 'שינוי'.

נגזרות

• שונות
• שנאי
• שינוי
• תשנית

מילים נרדפות

• בדה (2)
• החליף (1)
• המיר (1)
• כיזב (2)

ניגודים

• הודה (2)
• הותיר (1)
• קבע (1)

תרגום

• אנגלית: change‏‏‏‏ (1), lie‏‏‏‏ (2)
• ערבית: غَيَّرَ‏‏‏‏ (1, תעתיק: רַ'יַّרַ), كَذَبَ‏‏‏‏ (2. תעתיק: כַּדַ'בַּ)
• צרפתית: modifié‏‏‏‏ (1), menti‏‏‏‏ (2)
• רוסית: изменять‏‏‏‏ (1), лгать ‏‏‏‏ (2)

מידע נוסף

• במקרא מופיע לעתים באל"ף, למשל: ”וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו“ (מלכים ב׳ כה, פסוק כט).

שֵׁנָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שינה
הגייה*	shena
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־שׁ־ן א
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ שֵׁנוֹת; שְׁנַת־, ר׳ שְׁנוֹת־

ילדות ישנות על הקמין (ציור מאת אלברט אנקר, 1895)

1. מצב פיזי ונפשי של יצורים חיים, המתאפיין בהפחתת המודעות לסביבה והשליטה בגוף. היא הכרחית לחיים, ומאפשרת מנוחה מעייפות פיזית ונפשית.

   • ”מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.“ (משלי ו, פסוק י)
   • ”מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם־מְעַט וְאִם־הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר, אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.“ (קהלת ה, פסוק יא)
   • ”רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית, ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה י)
   • ”חמשה אחד מששים אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום...שינה אחד מששים למיתה“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נז, עמוד ב)
   • ”ויודע אני, שחשבון הנפש קשה מאד לשינה, ושכּל תענוג השינה היא השכחה... שכחת כל החשבונות...“ (הסנדל למינהו, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
   • השינה מהווה שליש מהחיים.

גזרון

• מקראי. מקביל לאכדית שִׁיתוּ šittu, ארמית שֵׁנָה, ערבית سِنَة (סִנָה)

צירופים

• הפרעות שינה
• חטפתו שינה
• נפלה עליו שינה
• כדור שינה
• מצב שינה
• נדודי שינה
• שינה טרופה
• שנת חורף
• שנת ישרים
• שנת עולם
• שנת צהריים (שנ"צ)
• שנת רחמים
• שק שינה (שק"ש)

מילים נרדפות

• תנומה
• תרדמה

ניגודים

• ערות
• ערנות
• יקיצה

תרגום

• אוקראינית: сон‏‏‏‏
• איטלקית: sonno‏‏‏‏
• אינדונזית: tidur‏‏‏‏
• אלבנית: gjumë‏‏‏‏
• אנגלית: sleep‏‏‏‏
• אספרנטו: dormo‏‏‏‏
• גרמנית: Schlaf‏‏‏‏
• דנית: søvn‏‏‏‏
• הולנדית: slaap‏‏‏‏
• הונגרית: alvás‏‏‏‏
• טורקית: uyku‏‏‏‏
• יוונית: ύπνος‏‏‏‏ (הגייה: ípnos)
• יידיש: שלאָף‏‏‏‏
• כורדית: xew‏, خه‌و‏, نوستن
• לטינית: somnus‏‏‏‏
• ליטאית: miegas‏‏‏‏
• נורווגית: søvn‏‏‏‏
• סינית: 睡眠‏‏‏‏
• סלובנית: spanec‏‏‏‏
• סלובקית: spánok‏‏‏‏
• ספרדית: sueño‏‏‏‏
• ערבית: نَوْم‏‏‏‏ (הגייה: נַוְם)
• פולנית: sen‏‏‏‏
• פורטוגלית: sono‏‏‏‏
• פינית: uni‏‏‏‏
• פרסית: خواب‏‏‏‏
• צ'כית: spánek‏‏‏‏
• צרפתית: sommeil‏‏‏‏
• קרואטית: san‏‏‏‏
• רומנית: somn‏‏‏‏
• רוסית: сон‏‏‏‏
• שוודית: sömn‏‏‏‏

ראו גם

• חלום
• נמנום
• ניקור
• נמנמת
• שלאפשטונדה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שינה