חדש
(הופנה מהדף חודש)
חָדָשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חדש |
| הגייה* | khadash |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | נ׳ חֲדָשָׁה, ר׳ חֲדָשִׁים, נ"ר חֲדָשׁוֹת |
- לשון המקרא שלא היה מוכר עד כה.
גזרון
עריכה- מן המקרא. מקבילות בשפוה שמיות: אכדית edēšu, סורית ܚܰܕ̱ܬܳܐ חָדתַא, ארמית חֲדַת (חילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ), פיניקית 𐤇𐤃𐤔 חדש, ערבית حَدِيث (חָדִית'). בלשון נקבה, המשמעות המקראית (שמואל ב', כא) הינה–חרב.
- באכדית, בכתובות המלכותיות של תגלת פלאסר III, ובנו שלמנאסר V , מצוי הפועל : "אֶדְאֶשֻ" edēšu, נכתב כ- ud-diš-šú, במשמעות "לחדש" [1].
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-7
חֹדֶשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חודש |
| הגייה* | khodesh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ד־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ חֳדָשִׁים, חָדְשֵׁי־ |
- לשון המקרא משך הזמן שבין מולד ירח אחד למשנהו; החלק השנים עשר של השנה.
- ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים; רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.“ (שמות יב, פסוק ב)
- ”וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהֹוָה.“ (במדבר כח, פסוק טז)
- ”בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק ה)
- בשנה מעוברת, בחודש פברואר יש 29 ימים בעוד שבשנה רגילה יש בחודש זה 28 ימים.
גיזרון
עריכה- מקראי. מן חָדָש, כי חודש מוגדר כירח חדש. במקור, רק הירח החדש כונה חודש, כנראה בפסוק: ”וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתְּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם, לֹא־חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת...“ (מלכים ב׳ ד, פסוק כג), והמונח הושאל לכלל התקופה. מעתק דומה חל על שבת בלשון חז"ל.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אינדונזית: bulan
- איטלקית: mese
- אירית: mí
- אנגלית: month
- אספרנטו: monato
- גרוזינית: თვე (תעתיק: tve)
- גרמנית: Monat
- הודית: महीना (תעתיק: mahīnā)
- הולנדית: maand
- הונגרית: hónap
- וייטנמית: tháng
- טורקית: ay
- יוונית: μήνας (תעתיק: mínas)
- יידיש: חודש
- יפנית: 月 (תעתיק: tsuki)
- כורדית: meh, heyv, hîv
- לטינית: mensis
- מלאית: bulan
- נורווגית: måned
- סווהילית: mwezi
- סנסקירית: मास (תעתיק: māsa)
- ספרדית: mes
- ערבית: شهر (תעתיק: שַׁהְר)
- פולנית: miesiąc
- פורטוגלית: mês
- פינית: kuukausi, kuu
- פרסית: ماه (תעתיק: מַאה)
- צ'כית: měsíc
- צרפתית: mois
- קוריאנית: 달 (תעתיק: dal), 월 (תעתיק: wol)
- רומנית: lună
- רוסית: месяц (תעתיק: míesjacʹ)
- שוודית: månad
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חודש |
חִדֵּשׁ
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חידש |
| שורש וגזרה | ח־ד־שׁ |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הפך דבר לחָדָשׁ או שיראה כמו חדש.
- ”שלשה בתים הן בית שבנוי מתחלה לע"ז הרי זה אסור סיידו וכיירו לע"ז וחידש נוטל מה שחידש“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ג, משנה ז)
- הלכתי לקַניוֹן כדי לחדש את מְלַאי הבגדים שלי.
- "כתב ע"ג כתב ר"ל: שהיו מטושטשות מעט וחדשן בהעברת קולמוס עליהן" ((בית הבחירה למאירי מסכת שבת דף קד עמוד ב))
- הודיע דבר שלא היה ידוע, סיפר ידיעה לא מוכרת. יצר תודעה.
- ”וכל שאינו מדף בתרומה אינו מדף בחטאת ולא חידשו טומאה בחטאת“ (תוספתא, מסכת פרה – פרק י, הלכה ב)
- {{צט/בבלי|חידוש הוא שחידשה תורה בקנס
- {{צט/בבלי|שלמה חדשה-שחידשו דברים שלא שמעתן אוזן מעולם
- אליעזר בן יהודה חידש מילים רבות בשפה העברית.
- דוד המלך איזן ותיקן וחיקר וחידש בלשון הקדש.