יָרֵחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאירח
הגייה*yareakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ר־ח
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותר׳ יְרֵחִים; יְרֵחַ־
הירח כפי שנראה מכדור הארץ
  1. (בעיקר ביידוע) גרם השמיים שחג סביב כדור הארץ.
    • ”וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי“ (בראשית לז, פסוק ט)
    • ”כֹּה אָמַר יהוה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו לא, פסוק לד)
    • ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ“ (חבקוק ג, פסוק יא)
  2. כל גרם שמים הנע במסלול שמקיף כוכב לכת.
    • ירח כדור הארץ נמצא במרחק ממוצע של 384,000 קילומטרים ממנו ואורו, מקורו באור המוחזר מהשמש.
    • לצדק יש 67 ירחים ידועים.

גזרון

עריכה
  • המילה מציינת בכנענית (ובכללה בעברית) הן את הגוף השמימי והן את האל הזהה לו (האל ירח) המוכר כאל אמורי ואוגריתי; במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי) הגדול, מובא האל ירח (dia-ra-[ḫ]u-um, מקביל לאל סין), והוא מוזכר גם בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), כך שלא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[1] האל "ירח" מוכר בפיניקית, בכתובת אזתוד, וכן ממעט שמות תאופוריים פיניקיים.[2]
  • בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "ירח" (כמו גם "שמש", על שם האלה הכנענית "שמש"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "לבנה". אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות המוכרים לירח: ἰέρεε (ieree, כלומר "ירח", אף שהמונח לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית) ו־ἀλβανά (albana, כלומר "הלבנה"), וכן מציין שהירח נקרא בפיהם גם μήνη (המילה היוונית לירח).[3][4]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   תרגום
माह‏‏‏‏ (תעתיק: māh)
  • הולנדית: maan‏‏‏‏
  • הונגרית: hold‏‏‏‏
  • וייטנמית: trăng‏‏‏‏
  • טגלית: buwan‏‏‏‏
  • טורקית: ay‏‏‏‏
  • יוונית: σελήνη‏‏‏‏ (תעתיק: selíni)
φεγγάρι‏‏‏‏ (תעתיק: fengári)
  • יידיש: לבֿנה‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: tsuki)
  • כורדית: heyv‏‏‏‏
  • לטינית: luna‏‏‏‏
  • מלאית: bulan‏, cendera‏‏‏‏
  • מלטית: qamar‏‏‏‏
  • נורווגית: månen‏‏‏‏
  • סווהילית: mwezi‏‏‏‏
  • סנסקירית: चन्द्र‏‏‏‏ (תעתיק: candrá)
सोम‏‏‏‏ (תעתיק: soma)
  • ספרדית: luna‏‏‏‏
  • ערבית: قمر‏‏‏‏ (תעתיק: קַמַר)
  • פולנית: księżyc‏‏‏‏
  • פורטוגלית: lua‏‏‏‏
  • פינית: kuu‏‏‏‏
  • פרסית ماه‏‏‏‏ (תעתיק: מאה)
  • צ'כית: měsíc‏‏‏‏
  • צרפתית: lune‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: dal)
  • רומנית: lună‏‏‏‏
  • רוסית: луна‏‏‏‏ (תעתיק: luná)
  • שוודית: måne‏‏‏‏
  • תאילנדית: เดือน‏‏‏‏ (תעתיק: dʉʉan)
จันทร์‏‏‏‏ (תעתיק: jan)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: הירח
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ירח
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח

הערות שוליים

עריכה
  1. Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
  2. François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 188
  3. אפיפניוס מסלמיס, פנריון, 15.2
  4. Robert R. Stieglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, Journal of Near Eastern Studies 40, 1981, p. 136

יֶרַח

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאירח
הגייה*yerakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ר־ח
דרך תצורהמשקל קֶטֶל
נטיותר׳ יְרָחִים, יֶרַח־
  1. חודש, פרק זמן בן 29 עד 31 ימים בלוח החודשים העברי/לועזי.
    • ”וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים (שמות ב, פסוק ב)
    • ”וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים“ (דברים כא, פסוק יג)
    • ”וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן“ (מלכים ב׳ טו, פסוק יג)

גזרון

עריכה
  • המילה תיארה במקור את משך הזמן שלוקח ליָרֵחַ להקיף את כדור־הארץ. להרחבה ראו גזרון למילה יָרֵחַ לעיל.

נגזרות

עריכה

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: month‏‏‏‏, moon‏‏‏‏
  • ספרדית: mes‏‏‏‏
  • רומנית: lună‏‏‏‏

ראו גם

עריכה