ירח
יָרֵחַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ירח |
הגייה* | yareakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ר־ח |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ יְרֵחִים; יְרֵחַ־ |

- (בעיקר ביידוע) גרם השמיים שחג סביב כדור הארץ.
- ”וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי“ (בראשית לז, פסוק ט)
- ”כֹּה אָמַר יהוה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו לא, פסוק לד)
- ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ“ (חבקוק ג, פסוק יא)
- כל גרם שמים הנע במסלול שמקיף כוכב לכת.
גזרון
עריכה- המילה מציינת בכנענית (ובכללה בעברית) הן את הגוף השמימי והן את האל הזהה לו (האל ירח) המוכר כאל אמורי ואוגריתי; במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי) הגדול, מובא האל ירח (dia-ra-[ḫ]u-um, מקביל לאל סין), והוא מוזכר גם בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), כך שלא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[1] האל "ירח" מוכר בפיניקית, בכתובת אזתוד, וכן ממעט שמות תאופוריים פיניקיים.[2]
- בספרות התלמודית נמנעו מהשימוש במונח "ירח" (כמו גם "שמש", על שם האלה הכנענית "שמש"), המתייחס לאלוהות הכנענית והמקראית, והעדיפו את המונח הנייטרלי "לבנה". אפיפניוס, שנולד להורים יהודים באזור בית גוברין בתחילת המאה ה־4 לספירה, תיעד את שמות כוכבי מערכת השמש לפי הפרושים, וביניהם שני השמות המוכרים לירח: ἰέρεε (ieree, כלומר "ירח", אף שהמונח לא מוכר בהקשרים אסטרולוגיים בעברית בתר־מקראיית) ו־ἀλβανά (albana, כלומר "הלבנה"), וכן מציין שהירח נקרא בפיהם גם μήνη (המילה היוונית לירח).[3][4]
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה תרגום
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 118 doi: 10.3917/assy.116.0113
- ↑ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 188
- ↑ אפיפניוס מסלמיס, פנריון, 15.2
- ↑ Robert R. Stieglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, Journal of Near Eastern Studies 40, 1981, p. 136
יֶרַח
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ירח |
הגייה* | yerakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | י־ר־ח |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ יְרָחִים, יֶרַח־ |
- חודש, פרק זמן בן 29 עד 31 ימים בלוח החודשים העברי/לועזי.
גזרון
עריכה- המילה תיארה במקור את משך הזמן שלוקח ליָרֵחַ להקיף את כדור־הארץ. להרחבה ראו גזרון למילה יָרֵחַ לעיל.