פֶּרֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פרק
הגייה* perek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ר־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּרָקִים
  1. מספר עמודים בספר המדברים על נושא מסויים.
    • ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבותפרק ו, משנה ג)
  2. מקום בגוף בו מתחברות שתי עצמות או יותר.
  3. תקופת זמן בחיים.
    • שליח ציבור..ופרקו נאה
  4. לשון המקרא גזילה.
    • ”הוֹי עִיר דָּמִים כֻּלָּהּ כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה לֹא יָמִישׁ טָרֶף“ (נחום ג, פסוק א)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

ראה גםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   חלק בספר
   מקום חיבור העצמות
   יחידת זמן
  • אנגלית: period‏‏‏‏
  • גרמנית: Zeit‏‏‏‏
  • ספרדית: tiempo‏‏‏‏
  • ערבית: زمن‏‏‏‏
  • רוסית: время‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פרק
  ערך בוויקיפדיה: מפרק
השורש פרק
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הפרדת דבר מורכב לחלקיו
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

פ־ר־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַק פּוֹרֵק

(ב׳ פעוּל: פָּרוּק)

יִפְרֹק פְּרֹק לִפְרֹק
נִפְעַל נִפְרַק נִפְרָק יִפָּרֵק הִפָּרֵק לְהִפָּרֵק
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל פֵּרֵק מפָרֵק יפָרֵק פָּרֵק לפָרֵק
פֻּעַל פֹרַק מפֹרָק יפֹרַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵק יִתְפָּרֵק הִתְפָּרֵק לְהִתְפָּרֵק

פֵּרֵק (או פֵּרַק)עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פירק
שורש וגזרה פ־ר־ק
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא הסיר ממקומו.
    • ”...הַנַּעַר לֹא-יְבַקֵּשׁ, וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא; הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל, וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל, וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק.“ (זכריה יא, פסוק טז)
  2. לשון המקרא פיצל שלם לחלקיו.
    • ”...וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)
    • הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ, וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִין, טָהוֹר; הַחֶבֶל מֵאֵימָתַי הוא חִבּוּר לַמִּטָּה, מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים.“ (משנה, מסכת כליםפרק יט, משנה א)

גיזרוןעריכה

  • במקורות מילה זו שווה לפָּרַק. שורש פ־ר־ק המקראי והארמי משמעו הסרה ממקומו. יתכן שגם מְפָרֵק הָרִים“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא) בהוראה זו - עוקר הרים ממקומם. נראה שמשמעות (2) היא מאוחרת יותר, ונגזרת ממשמעות (1) שכל החלקים יוצאים ממקומם. בארמית משמש גם במובן של תירוץ שאילה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש פרק
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הפרדת דבר מורכב לחלקיו
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעליםעריכה

פ־ר־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּרַק פּוֹרֵק

(ב׳ פעוּל: פָּרוּק)

יִפְרֹק פְּרֹק לִפְרֹק
נִפְעַל נִפְרַק נִפְרָק יִפָּרֵק הִפָּרֵק לְהִפָּרֵק
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל פֵּרֵק מפָרֵק יפָרֵק פָּרֵק לפָרֵק
פֻּעַל פֹרַק מפֹרָק יפֹרַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפָּרֵק מִתְפָּרֵק יִתְפָּרֵק הִתְפָּרֵק לְהִתְפָּרֵק

פָּרַקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פרק
שורש וגזרה פ־ר־ק
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הוריד חפץ מעל מישהו, בדרך כלל משא או מטען.
    • ”וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ“ (בראשית כז, פסוק מ)
    • פָּרַק וְטָעַן, פָּרַק וְטָעַן, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ב, משנה י)
  2. בהשאלה: הציל, גאל מידי משעבד.
  3. עברית חדשה עצם מפרק כלשהו יצא ממקומו.
    • השחקן פרק את הכתף, ועל כן לא יוכל להמשיך לשחק.

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי פ־ר־ק משמעו הסרה מהמקום, גם בבנין פיעל, לדוגמא: ”פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם“ (שמות לב, פסוק ב). משם הושאל להוראת פדיון הצלה מידי משעבד, כיון שמסיר את כוחו (כמו בפסוק לעיל). גם בארמית השורש משמש לשני המשמעויות, ומציין גם תירוץ לקושיה.
  • (2:) מצוי בהוראה מושאלת זו רק פעמיים במקרא-במובאות שלעיל (במזמור תהלים קל"ו, ומגילת איכה). נגזרת תיבת "פרק" מתועדת בלשון התנאים שבתוספתא ובמשנה בצורה "פרקון": ”נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל, שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָה, וּבִקְבוּרָתָהּ“ (משנה, מסכת כתובותפרק ד, משנה ד). בספרי המקרא הידועים כרובד הקדום ביותר של היצירה המקראית מבכר סופר המקרא ביטויים אחרים להבעה בכתב של המילה "גאולה", בעוד הביטוי "פרק" לעיל נעדר מספרות בית ראשון (כמו גם מילים נוספות המופיעות במזמור). ובמקום מופיעות נגזרות מן השורשים המקראיים: גאל, פדה, קנה, ישע, בשל כך היו חוקרים שהציעו לאחֵר את תיארוך כתיבת מזמור קל"ו שבתהלים לימי בית שני [2].

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

פְרָקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פראק
הגייה* frak
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. מעיל לגברים למטרות אירועים ובילויים.
    • כיום רבנים חרדים נוהגים ללבוש פראק.

גזרוןעריכה

  • ערבית גלילית - "פֲרק", "פִרוק" בהוראת "הבדל" [3]

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

פַּרְקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פארק
הגייה* park
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
 
פארק
  1. גן ציבורי גדול המשמש למטרות טיולים ומשחקים.
    • "אחר הצהריים / יוצא לי עם הכלב / לשאוף קצת אויר / בפארק מחוץ לעיר" (שיר הבטלנים , מאת זוהר לסקוב)
    • העיריה תתחיל בפיתוח הפארקים והגנים העירוניים.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: park‏‏‏‏
  • גרמנית: Park‏‏‏‏
  • ספרדית: parque‏‏‏‏
  • ערבית: حديقة‏‏‏‏
  • צרפתית: parc‏‏‏‏
  • רוסית: парк‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: פארק
  1. נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171
  2. אלישע קימרון "ללשון בית שני בספר תהלים", בית מקרא, כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל"ח), עמ':142
  3. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט) עמ' - 58