פרק
פֶּרֶק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרק |
| הגייה* | perek |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | פ־ר־ק |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ פְּרָקִים |
- מספר עמודים בספר המדברים על נושא מסויים.
- ”הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד, אוֹ הֲלָכָה אַחַת, אוֹ פָסוּק אֶחָד, אוֹ דִבּוּר אֶחָד, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהָג בּוֹ כָבוֹד.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה ג)
- מקום בגוף בו מתחברות שתי עצמות או יותר.
- ”אֵיזֶה הוּא זָקָן, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי עַד פִּיקָה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק י, משנה ט)
- ”הַיָּדַיִם מִטַּמְאוֹת וּמִטַּהֲרוֹת עַד הַפֶּרֶק.“ (משנה, מסכת ידים – פרק ב, משנה ג)
- ”נִפְגַּם הַזָּנָב מִן הָעֶצֶם, אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק, אוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מַפְצִיל עֶצֶם, אוֹ שֶׁיֵּשׁ (בָּשָׂר) בֵּין חֻלְיָא לְחֻלְיָא מְלֹא אֶצְבַּע.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ו, משנה ה)
- תקופת זמן בחיים.
- שליח ציבור..ופרקו נאה
- לשון המקרא גזילה.
גיזרון
עריכה- במקרא ”ואל תעמד על הפרק להכרית“ (עובדיה א, פסוק יד) יש מפרשים פרשת דרכים -צומת. יש מפרשים לשון שבירה שבר.
- 3: רס"ג תרגם ”פרקים“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ב, משנה ב), (נכתב בערבית - "פצול") בהוראת "חלקים" [1].
צירופים
עריכהראה גם
עריכהמילים נרדפות
עריכה- אפיזודה (1)
תרגום
עריכה מקום חיבור העצמות
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: פרק |
| ערך בוויקיפדיה: מפרק |
| השורש פרק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פֵּרֵק (או פֵּרַק)
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פירק |
| שורש וגזרה | פ־ר־ק |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון המקרא הסיר ממקומו.
- לשון המקרא פיצל שלם לחלקיו.
- ”...וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה, לֹא בָרוּחַ יְהוָה; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא)
- ”הַמְפָרֵק אֶת הַמִּטָּה לְהַטְבִּילָהּ, וְהַנּוֹגֵעַ בַּחֲבָלִין, טָהוֹר; הַחֶבֶל מֵאֵימָתַי הוא חִבּוּר לַמִּטָּה, מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יט, משנה א)
גיזרון
עריכה- במקורות מילה זו שווה לפָּרַק. שורש פ־ר־ק המקראי והארמי משמעו הסרה ממקומו. יתכן שגם ”מְפָרֵק הָרִים“ (מלכים א׳ יט, פסוק יא) בהוראה זו - עוקר הרים ממקומם. נראה שמשמעות (2) היא מאוחרת יותר, ונגזרת ממשמעות (1) שכל החלקים יוצאים ממקומם. בארמית משמש גם במובן של תירוץ שאילה.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה| השורש פרק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פָּרַק
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | פרק |
| שורש וגזרה | פ־ר־ק |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הוריד חפץ מעל מישהו, בדרך כלל משא או מטען.
- ”וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ“ (בראשית כז, פסוק מ)
- ”פָּרַק וְטָעַן, פָּרַק וְטָעַן, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה י)
- בהשאלה: הציל, גאל מידי משעבד.
- עברית חדשה עצם מפרק כלשהו יצא ממקומו.
- השחקן פרק את הכתף, ועל כן לא יוכל להמשיך לשחק.
גיזרון
עריכה- שורש מקראי פ־ר־ק משמעו הסרה מהמקום, גם בבנין פיעל, לדוגמא: ”פָּרְקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם“ (שמות לב, פסוק ב). משם הושאל להוראת פדיון הצלה מידי משעבד, כיון שמסיר את כוחו (כמו בפסוק לעיל). גם בארמית השורש משמש לשני המשמעויות, ומציין גם תירוץ לקושיה.
- (2:) מצוי בהוראה מושאלת זו רק פעמיים במקרא-במובאות שלעיל (במזמור תהלים קל"ו, ומגילת איכה). נגזרת תיבת "פרק" מתועדת בלשון התנאים שבתוספתא ובמשנה בצורה "פרקון": ”נִשֵּׂאת, יָתֵר עָלָיו הַבַּעַל, שֶׁאוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, בְּפִרְקוֹנָה, וּבִקְבוּרָתָהּ“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ד, משנה ד). בספרי המקרא הידועים כרובד הקדום ביותר של היצירה המקראית מבכר סופר המקרא ביטויים אחרים להבעה בכתב של המילה "גאולה", בעוד הביטוי "פרק" לעיל נעדר מספרות בית ראשון (כמו גם מילים נוספות המופיעות במזמור). ובמקום מופיעות נגזרות מן השורשים המקראיים: גאל, פדה, קנה, ישע, בשל כך היו חוקרים שהציעו לאחֵר את תיארוך כתיבת מזמור קל"ו שבתהלים לימי בית שני [2].
נגזרות
עריכה- פורקן (2)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: dismantle
פְרָק
עריכהפַּרְק
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פארק |
| הגייה* | park |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- גן ציבורי גדול המשמש למטרות טיולים ומשחקים.
- "אחר הצהריים / יוצא לי עם הכלב / לשאוף קצת אויר / בפארק מחוץ לעיר" (שיר הבטלנים
, מאת זוהר לסקוב) - העיריה תתחיל בפיתוח הפארקים והגנים העירוניים.
- "אחר הצהריים / יוצא לי עם הכלב / לשאוף קצת אויר / בפארק מחוץ לעיר" (שיר הבטלנים
גיזרון
עריכה- מצרפתית: parc – מכלאה
צירופים
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה| ערך בוויקיפדיה: פארק |
- ↑ נחמיה אלוני,ממילון המשנה לרב סעדיה גאון,לשונינו, יח' תשי"ב-תשי"ג,עמ' 171
- ↑ אלישע קימרון "ללשון בית שני בספר תהלים", בית מקרא, כרך כג, חוברת ב (עג) (טבת-אדר תשל"ח), עמ':142
- ↑ חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א (תשרי תשל"ט) עמ' - 58