בתר
לערך העוסק באַחֲר/אחרֵי; ראו בתר־.
בִּתֵּר גם בָּתַר
עריכהבֶּתֶר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בתר |
| הגייה* | beter |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ב־ת־ר |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא חתיכה. מה שנחתך מן השלם.
- ”וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר“ (בראשית טו, פסוק י)
- ”לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו[...] וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל“ (ירמיה לד, פסוקים יח–יט)
- ברית "בין הבתרים.
מילים נרדפות
עריכהמידע נוסף
עריכהעל הרי בתר (שיר השירים ב, יז) ▪︎ במדרש רבה על הפסוק נדרשת המילה "בתר" בכמה אופנים גם בהקשר לברית בין הבתרים וגם מלשון בתר דהיינו אחר שהן המלכויות האחרונות וכן על הרוגי העיר בית תר שנקראת ביתר ומהר"י טראני מציין שהרי בתר הם הרים ידועים בארץ ישראל שנקראים הרי בתר.