נתח

נִתֵּחַ גם נִתַּח

חתך וחילק גוף בעל חיים לאיבריו.
- ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
- ”וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשׁוֹ וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל“ (שופטים יט, פסוק כט)
- ”...וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ [...] וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיְנַתַּח אֶת הַפָּר וַיָּשֶׂם עַל הָעֵצִים “ (מלכים א׳ יח, פסוקים כג – לג)
- ”עולה שעלתה חיה לראש המזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיט וינתח במקומה“ (משנה, מסכת זבחים – פרק ט, משנה ד)
[רפואה] חתך בצורה מדוייקת פתח בבשר החי לצורך רפואה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נתח
הגייה^*	netakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ת־ח
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	נתחים נתחי נתחך נ"ר נתחיו נתחיה נתחינו נתחיכם

חלק מוגדר בגוף בעל חיים. חתיכת בשר.
- ”וְאֶת הָאַיִל נִתַּח לִנְתָחָיו וַיַּקְטֵר מֹשֶׁה אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים וְאֶת הַפָּדֶר“ (ויקרא ח, פסוק כ)
- ”אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא“ (יחזקאל כד, פסוק ד)