נִתֵּק עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניתק
שורש וגזרה נ־ת־ק
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא ביטל קשר.
    • ”וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים, וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם – וַתֹּאמֶר אֵלָיו, פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן; וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט.“ (שופטים טז, פסוק יב)
    • ”הֲלוֹא אֶת שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ.“ (יחזקאל יז, פסוק ט)
    • ”יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת; וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.“ (תהלים קז, פסוק יד)
  2. עברית חדשה בהשאלה: הפסיק שיחת טלפון.
    • "סגרתי את הטלפון בנשימה כבדה // ניתקתי, לא ידעתי / לא חשבתי / שחיכית לי" (כבר עכשיו , מאת ירמי קפלן)
    • גם אם הוא מאריך בשיחה אל תנתק לו בפרצוף.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

מידע נוסף עריכה

  • לפועל הנגזרת נָתוּק במקרא (ולא לנָתַק)

ראו גם עריכה

נֶתֶק עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נתק
הגייה* netek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ת־ק
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה אי־רציפות במגע; חיבור שהופרד.
    • מאז רעידת האדמה יש נתק בין שני חלקי היבשת.
  2. לשון המקרא בהשאלה מן (1):[1] נגע צרעת במקום השיער שבראש גורם לנשירת רוב השיער במקום.
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶתֶק הוּא צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַזָּקָן הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ל)

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש נתק

השורש נ־ת־ק הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים עריכה

נ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין־ -אין־

(ב׳ פעוּל: נָתוּק)

-אין־ -אין־ -אין־
נִפְעַל נִתַּק נִתָּק יִנָּתֵק הִנָּתֵק לְהִנָּתֵק
הִפְעִיל -הִתִּיק(הִנְתִּיק) -מַתִּיק -יַתִּיק - הַתֵּק -לְהַתִּיק
הֻפְעַל - - - -אין- -אין-
פִּעֵל נִתֵּק מְנַתֵּק יְנַתֵּק נַתֵּק לְנַתֵּק
פֻּעַל נֻתַּק מְנֻתָּק יְנֻתַּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַתֵּק מִתְנַתֵּק יִתְנַתֵּק הִתְנַתֵּק לְהִתְנַתֵּק

נִתַּק עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניתק
שורש וגזרה נ־ת־ק
בניין נִפְעַל
  1. נפרד ומש ממקומו נקרע ממקום שהיה חבור לו.
    • ”וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַכֹּהֲנִים..מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם“ (יהושע ד, פסוק יח)
    • ”וַיִּזָּעֲקוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בָּעַי לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַיִּנָּתְקוּ מִן הָעִיר“ (יהושע ח, פסוק טז)
    • ”אֵין־עָיֵף וְאֵין־כּוֹשֵׁל בּוֹ, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן; וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו.“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
    • ”וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ“ (שופטים טז, פסוק ט)

גיזרון עריכה

מגזרת חפ"נ כמו נִנְּתַּק הנו"ן השורשית נפלה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

  1. על פי פרשני המקרא