צָרַעַתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צרעת
הגייה* tsara'at
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ר־ע
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ צָרָעוֹת; צָרַעַת־, ר׳ צָרְעוֹת־; כ׳ צָרַעֲתִי, צָרְעוֹתַי
  1. לשון המקרא נֶגַע באדם, בבגד או בעור, הנחשב כעונש מאת אלהים.
    • ”אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת; וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.“ (ויקרא יג, פסוק ב)
    • ”וְהָיָה הַנֶּגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם בַּבֶּגֶד אוֹ בָעוֹר אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכׇל כְּלִי עוֹר, נֶגַע צָרַעַת הוּא וְהׇרְאָה אֶת הַכֹּהֵן“ (ויקרא יג, פסוק מט)
    • ”וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק יט)
  2. עברית חדשה [מיושן] מחלת עור הנגרמת ע"י החיידק Mycobacterium leprae אשר גורמת לעיוותים בעור ובפגיעה בקצות העצבים. ידועה גם בשם מחלת הַנְסֶן (Hansen).

גיזרוןעריכה

  • יש שגזרו ע"פ שיכול אותיות מהשורש צ־ע־ר א.[1] אחרים הקבילו לערבית: ضَرَعَ (צַ'רַעַ) - להיות כנוע, מושפל.[2] ויש שהקבילו לשורש שׂ־ר־ע בהוראת: התפשטות.[3]
  • גיזרון עממי גוזרו כנוטריקון: יצא רע, או צר עין, כיון שלפי חז"ל (ערכין טז ע"א) הצרעת מגיעה כעונש על לשון הרע וצרות עין.
  • נחלקו החוקרים בזיהוי הצרעת המקראית: יש שזיהו אותה עם מחלת הנסן, אבל חוקרים אחרים ערערו על זיהוי זה מחמת חוסר התאמה בין התיאור המקראי למחלת הנסן. כמו"כ יש שטענו שמחלה זו לא היתה ידועה כלל במזרח התיכון באותו הזמן. אחרים זיהו אותה עם מחלות הנגרמות ע"י פטריות, כגון עַגֶּבֶת (Syphilis).[4]
  • כיום לא משתמשים במילה זו כשם למחלת הנסן, בגלל הקונוטציה השלילית לשם צרעת המשמש בעברית במובנים שונים.[5]

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נגע הצרעת
  ערך בוויקיפדיה: צרעת

הערות שולייםעריכה

  1. הואיל משה, ויקרא יג,ב.
  2. רד"צ הופמן, ויקרא יג,א; מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית, 'צרע' עמ' 925.
  3. מ' בולה, דעת מקרא, ויקרא יג,ב הערה 4.
  4. יעקב טַס, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו' עמ' 776-778.
  5. ראו מכתב פליקס זגהר.