- קירב גוף אל גוף עד תכלית. שאין רווח ביניהם. הושיט ידו אל דבר.
- ”וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת.“ (שמות יט, פסוק יב)
- ”אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה.“ (ויקרא ה, פסוק ב)
- ”וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף.“ (מלכים א׳ ו, פסוק כז)
- ”אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ.“ (הושע ד, פסוק ב)
- בהשאלה: במובנים שונים
- בעסקינו בסוגיית השמיטה, נגענו אף במצוקת החקלאים.
- מצוקתו נגעה ללבי, למרות שהנושא לא נוגע אלי.
- לשון המקרא גרם לפגיעה, הזיק.
- ”וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.“ (בראשית כו, פסוק יא)
- ”אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם.“ (בראשית כו, פסוק כט)
- ”עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה..כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב“ (בראשית לב, פסוק לג)
- ”חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי.“ (איוב יט, פסוק כא)
- ”הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.“ (רות ב, פסוק ט)
- מקראי. ה־נ' לא תמיד קיימת יתכן שתנייני משורש ג־ו־ע[דרוש מקור].
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נגע
|
| הגייה* |
nega
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ג־ע
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
ר׳ נְגָעִים, נִגְעֵי־
|
- חבלה גופנית. או כאב וצרה.
- ”וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.“ (בראשית יב, פסוק יז)
- ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ג)
- ”רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.“ (מלכים א׳ ח, פסוק לז)
- ”אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.“ (תהלים לח, פסוק יב)
- ”הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.“ (תהלים לט, פסוק יא)
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
ניגע
|
| שורש וגזרה |
נ־ג־ע
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך.
- ”וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.“ (בראשית יב, פסוק יז)
- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
