הִצִּילעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הציל
שורש וגזרה נ־צ־ל, גזרת חפ"נ
בניין הִפְעִיל
  1. חילץ מצרה או מאי-נוחות, מילט.
    • המזגן שהתקינו ממש הציל אותנו מהחום הנורא של הקיץ.
    • ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב).
    • ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ“ (שמות יב, פסוק כז).
    • ”רבי יונתן בן שאול אומר: רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל - נהרג עליו“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף נז, עמוד א).
    • "הכדור והפקעת של גמי שנתנן על פי החבית... לא הציל [מטומאה] עד שימרח מלמעלן ומלמטן - כלים י׳ ד'" (אוצר מאמרי הלכה - חלק א', עמוד רס"ה, 2289, באתר HebrewBooks).

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.
  • משמעות הפועל הערבי تَنَصَّلَ מאותו השורש היא בין היתר: "נחלץ"[1].
  • שורש דומה קיים גם בארמית[2].
  • השורש נצל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו), כלומר: לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר: הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). הפועל 'הִצִּיל' הוא בבניין הפעיל, שהוא בניין פעיל, ומשמעותו: הסיר ממישהו את הסכנה, לקחו מהסכנה שבה הוא נמצא[3].
  • רש"י מסביר בכמה מקומות בתורה (כגון בבראשית פרק לא פסוק ט) כי כל "הצלה" לשון הפרשה [הבדלה], כגון: "ויצל אלהים את־מקנה אביכם ויתן־לי" (שם), שהכוונה שאלוקים הפריש מלבן חלק ממקנהו ונתנו ליעקב. גם "וינצלו את מצרים", הפסוק אשר הוזכר לעיל, ניתן להסבירו באורח זה, שבני ישראל הפירשו את כליהם של מצרים מן המצריים, ולקחו אותם לעצמם. לפיכך, אדם שנוצל ע"י אחר, היינו ש"נלקח ושהופרש" [לעיתים באופן מטאפורי או ערטיאלי] דבר מה ממנו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

השורש נצל

השורש נ־צ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעליםעריכה

נ־צ־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִצַּל או נִצּוֹל נִצָּל או נִצּוֹל יִנָּצֵל הִנָּצֵל לְהִנָּצֵל
הִפְעִיל הִצִּיל מַצִּיל יַצִּיל הַצֵּל לְהַצִּיל
הֻפְעַל הֻצַּל מֻצָּל יֻצַּל -אין- -אין-
פִּעֵל נִצֵּל מְנַצֵּל יְנַצֵּל נַצֵּל לְנַצֵּל
פֻּעַל נֻצַּל מְנֻצָּל יְנֻצַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַצֵּל מִתְנַצֵּל יִתְנַצֵּל הִתְנַצֵּל לְהִתְנַצֵּל

סימוכיןעריכה

  1. מנחם מילסון, מילון ערבי-עברי מיוסד על מילון איילון-שנער.,
  2. אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שני, עמוד 873, השורש נ-צ-ל.
  3. רד"ק, ספר השרשים, עמוד 224, השורש נ-צ-ל.,