נצל

נִצַּל

שהוציאו אותו מסכנה. שהיה בסכנה ולא נפגע.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

השורש נ-צ-ל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה - נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו) - כלומר, לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר, הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). אדם שמציל אנשים לוקח אותם מהסכנה שהם נמצאים בה - למשל, המציל בים. ראו למשל: ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב). הפועל 'נִצַּל' הוא בבניין נפעל, שהוא בניין סביל. כלומר, ניצל הוא מישהו שלקחו אותו מהסכנה.
השוו לערבית: שורש نصل, שקשור להיחלצות.
ב' נֶצֶל - בשר מת שנימוח. אלו מטמאין באהל המת, וכזית מהמת, וכזית מן נֶצֶל.

רמב"ם: נצל - בשר שנמוח ונעשה ליחה סרוחה כאשר התחיל הבשר להתעפש. (אהלות ב, א) רש"י: נצל - לשון הפרש כמו ויצל אלהים (בראשית לא)

השורש נ־צ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

לשון המקרא נטל עד לבלי השאיר
- ”וישאלו וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו)
עפ"ר בעורמה תפס בחולשה זמנית כדי לקחת מן השני דבר. השתמש במשאב לא לו לטובתו.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- לא יפה לנצל אחרים,
[עממי]בהשאלה מן (2): תפס הזדמנות חומקת. לא בזבז או החמיץ אפשרות.
- המתמיד מנצל את זמני ההמתנה ללימוד תורה
- ניצלתי את הזמן שהילדים נרדמו כדי לשטוף כלים
- אמא ניצלה את שאריות הבשר מסעדות השבת והכינה קציצות.
- אתה צריך לנצל את המרץ שלך ללימודים ולםעילות חיובית ולא למעשי קונדס

לשון חז"ל מוהל אורגני קרוש. ליחה והפרשות נימוחות שנפלטות מגוף מת.
- ”כזית נצל“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ב, משנה ה)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.