- שהוציאו אותו מסכנה. שהיה בסכנה ולא נפגע.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- השורש נ-צ-ל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה - נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו) - כלומר, לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר, הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). אדם שמציל אנשים לוקח אותם מהסכנה שהם נמצאים בה - למשל, המציל בים. ראו למשל: ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב). הפועל 'נִצַּל' הוא בבניין נפעל, שהוא בניין סביל. כלומר, ניצל הוא מישהו שלקחו אותו מהסכנה.
- השוו לערבית: שורש نصل, שקשור להיחלצות.
- ב' נֶצֶל - בשר מת שנימוח. אלו מטמאין באהל המת, וכזית מהמת, וכזית מן נֶצֶל.
רמב"ם: נצל - בשר שנמוח ונעשה ליחה סרוחה כאשר התחיל הבשר להתעפש.
(אהלות ב, א)
רש"י: נצל - לשון הפרש כמו ויצל אלהים (בראשית לא)
השורש נצל
|
השורש נ־צ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נטיות הפעלים
עריכה
נ־צ־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
נִצַּל או נִצּוֹל
|
נִצָּל או נִצּוֹל
|
יִנָּצֵל
|
הִנָּצֵל
|
לְהִנָּצֵל
|
הִפְעִיל
|
הִצִּיל
|
מַצִּיל
|
יַצִּיל
|
הַצֵּל
|
לְהַצִּיל
|
הֻפְעַל
|
הֻצַּל
|
מֻצָּל
|
יֻצַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
נִצֵּל
|
מְנַצֵּל
|
יְנַצֵּל
|
נַצֵּל
|
לְנַצֵּל
|
פֻּעַל
|
נֻצַּל
|
מְנֻצָּל
|
יְנֻצַּל
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַצֵּל
|
מִתְנַצֵּל
|
יִתְנַצֵּל
|
הִתְנַצֵּל
|
לְהִתְנַצֵּל
|
| |
|