נִסְפָּהא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהס־פ־י/ה
בנייןנִפְעַל
  1. מצאו מותו. הגיעו חייו לקיצם, בדר"כ באופן לא טבעי.
    • ” רָב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט“ (משלי יג, פסוק כג)
    • ” אוֹ יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה“ (שמואל א׳ כו, פסוק י)
    • ” אִם שָׁלוֹשׁ שָׁנִים רָעָב וְאִם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים נִסְפֶּה מִפְּנֵי צָרֶיךָ וְחֶרֶב אוֹיְבֶךָ לְמַשֶּׂגֶת“ (דברי הימים א׳ כא, פסוק יב)
    • בשנת תש"י חוקק חוק משפחות חיילים שניספו במערכה.

גיזרון

עריכה


מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה

נִסְפָּהב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאנספה
שורש וגזרהס־פ־י/ה
בנייןנִפְעַל
  1. לשון המקרא [נדיר] נוסף. הצטרף למה שקדם לו.
    • ” כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב“ (ישעיהו יג, פסוק טו)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה (במשמעות זו) פעם אחת במקרא. מן מילת הפועל הנדירה סָפָה (ב) ”לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה“ (דברים כט, פסוק יח).

נגזרות

עריכה

נִסְפֶּה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*nispe
חלק דיברשם־עצם
מין
שורשס־פ־י/ה
דרך תצורהמשקל נִקְטָל
נטיות(נ׳ נִסְפֵּית) ר׳ נִסְפִּים (נִסְפוֹת)
  1. מי שמת במגפה במלחמה או באסון.
    • ממדי האסון עדין לא ברורים, ולא נספרו כל נספי רעידת האדמה.

גיזרון

עריכה
  • תואר מנפעל בינוני


מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה