| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דגה
|
| הגייה* |
daga
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ד־ו־ג
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
דְּגַת־; ר׳ אין
|
- כלל הדגים החיים במקווה מים.
- ”...וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
- ”וְהַדָּגָה אֲשֶׁר-בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן-הַיְאֹר.“ (שמות ז, פסוק יח)
- ”הָפַךְ אֶת-מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת-דְּגָתָם.“ (תהלים קה, פסוק כט)
- זרימת מי ביוב לנחל גורמת נזק בלתי הפיך לדגה.
- לשון המקרא הוליד ולדות לרוב.
- ”הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ“ (בראשית מח, פסוק טז)
- פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשׁוֹשַנָּה וּדְגִי וּרְבִי עֲשִׂי פֶּרִי למולדת שובי רוני
המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נגזר מדג.
- דג ממין נקבה
- ”וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה.“ (יונה ב, פסוק ב)
