| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עלווה
|
| הגייה* |
alva
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ע־ל־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
עַלְוַת־
|
עלוה
- עברית חדשה [בוטניקה] כלל העלים המכסים עץ או שיח.
↑ הדף "לקראת ט"ו בשבט" באתר האקדמיה ללשון העברית.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עלווה
|
| הגייה* |
alva
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
עַלְוַת־
|
- לשון המקרא עוול, מעשה מרושע, מעשה אי־צדק משווע או פגיעה פיזית.
- ”מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה“ (הושע י, פסוק ט)
- לָמָה הֲרוּג עַיִן מִכָּל-בְּנֵי עַלְוָה "נפשי במסתרים תבכה עלי גוה" שלמה אבן גבירול
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. עוולה, בחילוף אותיות (כמו כבש-כשב, שמלה-שלמה).
