ענוה
עֲנָוָהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ענווה |
| הגייה* | ʕanava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־נ־י/ה ב |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | |
- תכונת נפש או רגש שבה האדם מחשיב עצמו כשווה בין שווים, ואינו מרגיש כחשוב ונישא מאחרים מכל סיבה שהיא.
- תכונת נפש בה אדם מחשיב עצמו כפחות מאחרים, ואינו מחזיק טובה לעצמו. אינו מייחס לעצמו מעלות.
- לשון חז"ל אוכלוסיית העניים.
- ”הכל לפי... ולפי רוב הענווה“ (משנה, מסכת פאה – פרק א, משנה ה)
גיזרוןעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: ענווה |