רקב
רָקַב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רקב |
שורש וגזרה | ר־ק־ב |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- פג לאיטו בעקבות כוחות הטבע.
- ”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ, פסוק כ)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר סנהדרין. ”מִכָּאן אָמְרוּ, הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ יִפָּדוּ, וּתְרוּמוֹת יִרְקָבוּ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנֵזוּ.“ (סנהדרין י, פסוק ו)
גיזרון
עריכה- מן המקרא
צירופים
עריכה- שם רשעים ירקב - שר"י
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהרָקָב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רקב |
הגייה* | rakav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ק־ב |
דרך תצורה | משקל קָטָל |
נטיות |
- חומר אורגני שהתיישן בתהליך טבעי שבסופו התפורר
- ”וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם; וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה.“ (הושע ה, פסוק יב)
- ”חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא; וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה.“ (משלי יד, פסוק ל)
- ”אִם אֲמַרְתֶּם בַּמֵּת שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב, תֹּאמְרוּ בַחַי שֶׁאֵין בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק ו, משנה ג)
- ”מְלֹא תַרְוָד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת, טָמֵא; רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר; מְלֹא תַרְוָד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בַמַּיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לַטֻּמְאָה.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ב, משנה ב)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: detritus
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: רקב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רקב |