זבל
זֶבֶלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זבל |
| הגייה* | zevel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | ז־ב־ל |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ זְבָלִים |
ערימת זבל
- לשון חז"ל גללים או הפרשות של בעלי חיים, או רקבובית של חומרים אורגניים. מכונה גם "דשן אורגני".
- "לבדק הבית מועלין בהן ובמה שבתוכן. כיצד? הקדיש בור מלאה מים, אשפות מלאות זבל, שובך מלא יונים, שדה מלאה עשבים, אילן נשוי פירות, מועלין בהן. " (בבא בתרא עט א)
- "אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער. יצא השער פוסקין... רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים" (בבא מציעא עב ב)
- עברית חדשה פסולת המוצאת מהבתים, גיבוב של חפצים או מוצרים חסרי ערך שאין בהם צורך, אשפה.
- פג תוקפו של החלב, עדיף שתזרוק אותו לזבל.
- עברית חדשה, בהשאלה דבר נחות, קלוקל ומאוס.
- "אני מקשיב למילות השירים ואני לא מאמין שזה מה שאני שומע. זה כזה זבל" (וואלה מוסיקה, יהורם גאון על המוסיקה הים-תיכונית. 9.3.2011)
גיזרוןעריכה
מקור המילה הוא בלשון חז"ל. בלשון המשנה והתלמוד מתייחסת המילה "זבל" לחומרים אורגניים (הפרשות בעלי חיים ורקרבובית), בעוד המילה "אשפה" מתייחסת לפסולת במובנה הרחב יותר. בעברית המודרנית הפך השימוש במילה זבל, בנוסף להיותו כינוי ל"דשן", גם לכינוי אשפה ופסולת. ככינוי גנאי משמשת יותר המילה "זבל".
צירופיםעריכה
- אוטו זבל (1)
- דואר זבל (3)
- המיץ של הזבל
- שקית זבל
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
דשן אורגני
פסולת
- אנגלית: garbage
מידע נוסףעריכה
- צורת הרבים "זבלים" אינה נפוצה עבור המשמעות "אשפה", מהיותה שם־עצם שאינו ספיר.
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: זבל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבל אורגני |
| ערך בוויקיפדיה: פסולת |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבל (פסולת, אשפה) |
זָבַלעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | זבל |
| שורש וגזרה | ז־ב־ל, גזרת השלמים |
| בניין | קל |
[[קטגוריה: בניין קל]]
- לשון המקרא דָּר, שָׁהָה בְּמָקוֹם לְצֹרֶךְ מְגוּרִים.
גיזרוןעריכה
- הפועל מופיע פעם אחת במקרא במשמעות זאת, ואמנם משמעותו המדויקת של הפועל לא נתחוורה עד תום. יש הרואים את הפועל בפסוק דלעיל קשור גם להתרוממות, לעלייה וזאת עפ"י שפות שמיות אחרות (כמו למשל אשורית), ויש הגורסים משמעות של "התגוררות" עפ"י שם העצם העברי "זְבוּל" מאותו השורש שפירושו משכן או היכל, וּמופיע קמעה במקרא ופה ושם גם בתלמוד.